עת"מ 2445/07

תקציר

העתירה מערערת על החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרת להעסקת עובדים זרים במקום אלה שעזבו את ישראל. העותרת, חברה המורשית להעסיק עובדים זרים בענף הבנייה, הגישה בקשה להחלפתם של 19 עובדים שעזבו את הארץ. המשיבה אישרה את החלפתם של שלושה עובדים אך דחתה את הבקשה ל-16 הנותרים, בנימוק שאינם עומדים בדרישות. העותר טען כי ההחלטה אינה חוקית, נעדרת הנמקה, וכי אי פרסום הנהלים מהווה עילה לביטול. עוד טענו כי הסמכות לאשר החלפות נתונה למשיב אחר. המשיבים טענו כי הנוהל פורסם והופץ, וכי ההחלטה סבירה ועולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה. בית המשפט מצא כי הנוהל סביר ועולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה, וכי הוא הופץ לחברות ובהן העותרת. גם העותר היה מודע לתנאים והגיש בקשה לחריגה. התערבותו של בית הדין בהחלטות אלה מוגבלת, והוא מצא כי החלטת המשיב בעניינם של 14 מהעובדים הייתה סבירה. עם זאת, לגבי ארבעת העובדים הנותרים פסק בית המשפט לטובת העותר, שכן העובדות הראו כי עזבו את הארץ כדין, ורק לאחר מכן חזרו שלא כדין. ההחלטה בוטלה אפוא בחלקה, והמשיבים חויבו לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.