ע"א 4025/13

תקציר

במקרה זה, בחן בית המשפט הישראלי האם עליו להפעיל סמכות שיפוט בסכסוך חוזי בו מעורבים צדדים שבסיסם בגרמניה ובאנגליה, שם נכרת החוזה הנטען באנגליה. בדרך כלל, בתי המשפט בישראל ידונו בתביעה אם הם מקימים מחדש סמכות שיפוט בינלאומית, אך קיים חריג בדוקטרינה של Forum Non Conveniens, המאפשרת לבתי משפט לדחות תביעה אם קיים פורום זר מתאים יותר. בית המשפט הדגיש את הצורך באינטרס אמיתי בתיק ושקל גורמים כגון ציפיות הצדדים והאינטרס הציבורי. הדוקטרינה מניחה שקיים פורום חלופי מתאים, ואם התובע לא יוכל להמשיך בעניינו במקום אחר, בית המשפט עשוי לשמור על סמכותו. בית המשפט מצא כי מרבית הקשרים הצביעו על פורום זר, וקשריה של התביעה לישראל היו רופפים. יתר על כן, הצדדים אף יזמו גישור בגרמניה, שהצביע על פורום ההתדיינות הצפוי להם. בית המשפט ניתח גם חוות דעת של מומחים בסוגיות של סמכות שיפוט והגבלה בגרמניה ובאנגליה. למרות שתביעת התובע התיישנה על פי הדין הגרמני ועמדה בפני סוגיות שיפוטיות בבתי המשפט האנגליים, הדגיש בית המשפט את חוסר הסבירות של התובע בבחירתו בישראל כפורום. להחלטה זו התווספה העובדה שהתובע ידע שפעולה בזמן בגרמניה חיונית לשימור תביעתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי בחירתו של התובע להגיש תביעה בישראל נעדרת הצדקה סבירה, ובכך אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות את התביעה על בסיס פורום לא ראוי, תוך הבטחת עקביות עם פרקטיקות בינלאומיות. משכך, נדחה הערעור, והתובע חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים המעורבים.