ע"פ 568/99

תקציר

בפסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס השופט י' טירקל לטענות המערער בדבר הרשעתו בעבירות סמים. המערער, מדרום לבנון, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בייבוא וסחר בהרואין ונידון לארבע עשרה שנות מאסר, מהן 11 שנים לריצוי. הערעור ערער על בסיס ההרשעה, על הגינות המשפט ועל חומרת העונש. בית המשפט דחה את הטענות הנוגעות ל"הגנה מפני צדק", וקבע כי העברתו של המערער לישראל לא עלתה כדי התנהלות שלטונית שערורייתית המצדיקה את דחיית התביעה. בית המשפט הוסיף ודחה את ההתנגדות להאזנות סתר שנגבו משיחות בין המערער בלבנון לבין תושב ישראל, תוך שהוא עומד על חוקיות ההליך לפי דיני האזנות הסתר הישראליים. גם בקשת המערער לחשוף את זהותו של מודיע חסוי נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי המידע אינו חיוני להגנה ועלול לפגוע באינטרס הציבורי אם ייחשף. באשר לעונש, החליט בית המשפט כי עונשו של המערער הולם בהתחשב בתפקידו בהשוואה למעורבים אחרים, לרבות אנואר פארס, שעונשו הופחת בערעור. כתוצאה מכך, פסק הדין המקורי וגזר הדין נשמרו, כאשר בית המשפט לא מצא סיבה מספקת לתקן את פסיקת בית המשפט המחוזי. השופט א' ריבלין והשופטת א' פרוקצ'יה הסכימו עם החלטתו של השופט טירקל, וסיימו את מתן פסק הדין ביום 19.6.01.