ענ"פ 80-01-26

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי – ענ"פ 80-01-26, בית המשפט המחוזי בבאר שבע** **מבוא** פסק הדין הנדון מתייחס לערעור שהוגש על ידי קטין (להלן: "המערער") נגד גזר דינו של בית משפט השלום לנוער בבאר שבע. המערער הורשע בעבירות חמורות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, הכוללות קבלת אימונים או הדרכה למעשה טרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. גזר הדין המקורי כלל 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. הערעור מתמקד בחומרת העונש שהוטל, וביקש להקל בו, בין היתר על ידי הטלת עונש עבודות שירות, מתן משקל גדול יותר לשיקולי שיקום, התחשבות במעצר הפיקוח האלקטרוני, וטיעונים בנוגע לקשיי תקשורת עם שירות המבחן. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי העונש שהוטל על ידי בית המשפט קמא הולם את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. **העובדות המרכזיות של ההליך** 1. **כתב האישום:** המערער, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות (כבן 17.5), הודה בכתב אישום מתוקן. האישום הראשון נגע לעבירה של קבלת הדרכה למעשה טרור. במסגרת זו, הוריד המערער מידע לייצור כלי נשק (מטענים, בקבוקי תבערה, רימוני יד) ואימונים צבאיים, וכן הוראות לייצור מטען צינור, תוך שהוא עיין בהן בכוונה לבצע עבירת טרור. בנוסף, פנה לחברו בבקשה להשיג צינור להשגת מטרה זו. 2. **האישום השני:** עסק בעבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור (חמאס) והסתה לטרור. המערער פתח ערוץ טלגרם בו פרסם שש פעמים תמונות של מנהיגים ופעילים בחמאס, לצד כיתובים כגון "מת כשהיד", המבטאים הזדהות עם הארגון. 3. **תסקירי שירות המבחן:** על אף שלא פורטו תוכנם המלא, תסקירי שירות המבחן לנוער העלו כי המערער לא הפנים את חומרת מעשיו וכי קיימת מסוכנות הנשקפת ממנו, בפרט לאור חומרת העבירות שביצע. 4. **גזר הדין של בית משפט קמא:** בית המשפט קמא התייחס לערכים המוגנים שנפגעו, לחומרת הפגיעה, לענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה, ולנסיבות ביצוע העבירות. הוא הדגיש כי בעבירות טרור או על רקע לאומני/גזעני, שיקולי הרתעה וביטחון הציבור גוברים על שיקולי השיקום, אף שבשגרה משקלים אלו ניתנים במעמד בכורה בענישת קטינים. בית המשפט קמא התחשב בתקופה הרגישה בה בוצעו העבירות (לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023), בתכנון שקדם להן, בכך שלא היה מדובר באירוע חד פעמי, אך גם בהיעדר תפוצה רחבה לפרסומיו. לזכות המערער נמנו הודאתו, גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, תקופת הפיקוח האלקטרוני והבעת חרטה. עם זאת, נקבע כי לא הפנים את חומרת המעשים וקיימת מסוכנות. **עיקרי טענות הערעור** * **חומרת העונש:** בית המשפט קמא שגה בהטלת 12 חודשי מאסר בפועל, במקום עונש עבודות שירות. * **שיקולי שיקום:** לא ניתן משקל ראוי לשיקולי השיקום, במיוחד בהתחשב בחומרת ההשלכות של החזרת קטין לכלא בטחוני. * **קשיי תקשורת ושפה:** התעלמות מקשיי התקשורת בין המערער לקצינת המבחן, שלא דוברת ערבית. נטען כי היה מקום לקצינת מבחן דוברת ערבית, ואף דוברת ערביה, על מנת לנטרל שיקולי בושה בקבלת אחריות. * **מעצר בפיקוח אלקטרוני:** לא ניתן משקל ראוי לתקופה הממושכת בה היה המערער במעצר בפיקוח אלקטרוני, ולא קוזזה מתקופת המאסר. **החלטת בית המשפט המחוזי – דחיית הערעור** בית המשפט המחוזי בחן את הטיעונים וקבע כי דין הערעור להידחות. **נימוקים משפטיים מרכזיים להחלטת בית המשפט:** 1. **חומרת העבירות וביטחון הציבור:** בית המשפט הדגיש את חומרתן יוצאת הדופן של העבירות שביצע המערער, אשר פוגעות בביטחון המדינה, ובפרט את העובדה שבוצעו בתקופה קשה של מלחמה נגד ארגון הטרור חמאס. פעולות המערער, הכוללות הורדת הוראות לייצור אמצעי לחימה והבעת הזדהות עם ארגון טרור, נחשבו למחמירות במיוחד על רקע זה. 2. **עקרון ההרתעה והגמול:** על רקע חומרת העבירות והתקופה בה בוצעו, נקבע כי יש לתת משקל משמעותי לשיקולי הגמול וההרתעה בענישתו של המערער. 3. **מעמד שיקולי השיקום בעבירות טרור:** בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה, לפיה בעבירות טרור, עבירות על רקע אידיאולוגי, לאומני או גזעני, משקלם של שיקולי השיקום מוגבל. הדבר נכון אף כאשר מדובר בעבריין קטין, שכן שיקולי ההרתעה וביטחון הציבור גוברים. בפסק הדין צוטטו בהרחבה פסקי דין נוספים של בית המשפט העליון המבססים עיקרון זה. 4. **הערכת מסוכנות ותוחלת שיקום:** בית המשפט נתן משקל להערכת שירות המבחן, לפיה תוחלת השיקום של המערער מוגבלת, וכן לכך שהוא לא הפנים את חומרת מעשיו. 5. **התמודדות עם טענות שפה:** בית המשפט דחה את הטענה בדבר קשיי שפה שהעיבה על יחסי המערער עם שירות המבחן. נקבע כי התרשמות בית המשפט היא שהמערער דובר עברית ברמה מספקת. בנוסף, הודגש כי גם כאשר נדרש תרגום, הדבר נעשה באמצעות מתורגמן, כפי שנעשה במקרה זה, והמערער אף הבין את הנאמר והקדים לענות בעברית. התייחסות ביקורתית נמתחה על טענת ב"כ המערער בנוגע לצורך בקצינת מבחן דוברת ערבית ואף ממוצא ערבי, תוך הדגשת מקצועיותם של כל אנשי המקצוע. 6. **גיל המערער בסמוך לבגרות:** בית המשפט נתן משקל לכך שהמערער היה קרוב לגיל בגרות בעת ביצוע העבירות (כבן 17 ו-9 חודשים), וכבר היה בגיר בעת גזר הדין. נקבע כי ככל שהקטין קרוב לבגירות בעת ביצוע העבירות, כך גובר משקלם של שיקולי ההלימה בין חומרת המעשה לעונש, ושיקול השיקום מקבל משקל מוגבל יותר. 7. **מעצר בפיקוח אלקטרוני:** בית המשפט לא קיבל את הטענה כי תקופת הפיקוח האלקטרוני צריכה לקוזז מהמאסר בפועל, ולא נתן לה משקל משמעותי בהקשר זה. **חידושים ודגשים משפטיים** * **הבחנה בענישת קטינים בעבירות טרור:** פסק הדין מדגיש שוב את ההבחנה המשפטית שעושה הפסיקה בין ענישת קטינים בעבירות "רגילות" לבין ענישתם בעבירות טרור, הסתה, או על רקע אידיאולוגי-לאומני. בעוד שבשגרה שיקולי שיקום מקבלים מעמד בכורה, בעבירות מסוג זה, שיקולי ביטחון הציבור והרתעה מקבלים עדיפות, גם אם מדובר בקטינים. * **הערכת מסוכנות ואי-הפנמה:** בית המשפט נותן משקל משמעותי להערכות של שירות המבחן בנוגע למסוכנות הנשקפת מהנאשם ומידת הפנמת חומרת מעשיו. במקרה זה, אי-הפנמה זו היוותה גורם מרכזי בדחיית הערעור, לצד חומרת העבירות. * **גיל סמוך לבגרות והשלכותיו על הענישה:** פסק הדין מחזק את הקו המנחה בפסיקה, לפיו קירבה לגיל בגרות בעת ביצוע העבירות משפיעה על מאזן שיקולי הענישה, ומחזקת את העדפתם של שיקולים כמו הלימה, גמול והרתעה על פני שיקומיים. * **דחיית טיעונים המבוססים על זהות גזעית/אתנית של עובדי ציבור:** בית המשפט הביע הסתייגות ברורה מבקשה לטיפול של קצינת מבחן על בסיס מוצאה האתני, תוך הדגשת מקצועיותם של עובדי הציבור והיותם זרוע של בית המשפט, ללא קשר למוצאם. * **הקשר בין חומרת העבירות לנסיבות ביצוען:** הדגש על ביצוע העבירות בתקופת מלחמה, על רקע אירועי 7 באוקטובר, הוסיף נופך חומרה משמעותי למעשיו של המערער, והצדיק מתן משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה והגמול. **סיכום** פסק הדין של בית המשפט המחוזי מאשר את גזר הדין המקורי של בית משפט השלום לנוער, ודוחה את ערעורו של המערער. הנימוקים המרכזיים כוללים את חומרתן של עבירות הטרור וההסתה, ביצוען בתקופה רגישה במיוחד, את העדיפות הניתנת לשיקולי הרתעה וביטחון הציבור על פני שיקולי שיקום בעבירות אלו, ואת ההשפעה של גיל המערער (קרוב לבגרות) על מאזן השיקולים. הערעור נדחה, והמערער חויב להתייצב לריצוי עונש המאסר.