ת"צ 1230-05-18

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק המשיב. טענות המבקש התמקדו בשלושה מקרים לכאורה של התנהלות בלתי תקינה מצד הבנק. ראשית, טען המבקש כי הבנק גבה שלא כדין עמלת מידע בגין מסמכים המצויים בסניף, בניגוד לתעריף הבנק. השופט מצא כי פרשנותו של הבנק לכללי הבנקאות החלים הייתה סבירה, וכי התנהלות הבנק מעידה על מחויבותו לפעול לטובת לקוחותיו. משכך, לא הייתה לתביעה סיכויי הצלחה סבירים. שנית, המבקש טען כי תעריף הבנק נוגד את תקנות הגנת הפרטיות, אשר הגבילו את עמלות המידע בשתי אגורות ישראליות. השופט קבע כי כללי הבנקאות, בהיותם נורמה ספציפית ומאוחרת יותר, קודמים לתקנות הגנת הפרטיות הכלליות. לפיכך, גם טענה זו לא הצליחה לבסס עילת תביעה סבירה. לבסוף, טען המבקש כי עמלת המידע של הבנק אינה סבירה משום שאינה משקפת את עלויות התפעול בפועל של הבנק. השופט קבע כי העמלה שנגבתה אושרה על פי כללי הבנקאות, וכי הוצאות הבנק חורגות מעבר להוצאות הדפסה גרידא. מאחר שהרגולטור לא מצא לנכון לתקן את כללי הבנקאות, מצא השופט כי העמלה שגבה הבנק הייתה סבירה וכי טענות המבקש בעניין זה נדחו. מאחר שהמבקש לא קם עילת תביעה לכאורה, נדחתה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והמבקש חויב לשלם לבנק הוצאות בסך של 10,000 ₪.