ת"פ 8274/03

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של שוד בסניף דואר בבאר שבע, והחזקת הרואין לצריכה עצמית. כתב האישום מפרט את שני מעשי השוד, שאירעו בימים רצופים, ובשניהם הייתה מעורבת אותה פקידה. התוקף איים על הפקיד בסכין וקפץ דרך החלון כדי לגשת לקופה. השוד הראשון הניב 5,500 שקל והשני 2,320 שקל. כחצי שעה לאחר השוד השני, הגיעו שוטרים לדירתו של הנאשם ועצרו אותו. במהלך המעצר תפסו השוטרים מכנסי ג'ינס וסוודר התואמים את התיאורים שמסר הפקיד. כמו כן נמצאו ברשותו של הנאשם הרואין וכסף מזומן. הנאשם הודה בהחזקת הסמים, אך הודה בחפותו וטען כי היה לבדו בבית בעת השוד. עניינה של התביעה הסתמך על שתי ראיות עיקריות: (1) זיהוי הנאשם על ידי הפקיד ממסדר צילום, ו-(2) טביעת הנעל התואמת שהושארה בזירת הפשע, וסוליית הנעליים שנתפסו מהנאשם. ההגנה ביקשה לערער על ערכן של ראיות אלה, והציגה שתי חוות דעת מומחה לכך. עם זאת, בית המשפט מצא את שתי שיטות הזיהוי כאמינות. בנוסף, בית המשפט התייחס להתנהגותו החשודה של הנאשם במהלך מעצרו, לאי הצגת אליבי לשוד הראשון ולהודאותיו בחקירתו במשטרה כראיה נוספת לאשמתו. השופט הגיע למסקנה כי שתי הראיות העיקריות יחדיו הוכיחו את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. טביעת הנעל התואמת וזיהוי הפקיד, בשילוב עם הראיות הנוספות, לא הותירו ספק כי הנאשם הוא זה שביצע את שני מעשי השוד. השופט הרשיע את הנאשם בכל שלושת האישומים בכתב האישום. הדיון בגזר הדין נדחה עד לקבלת תסקיר מבחן על הנאשם.