ע"פ 7212/14

תקציר

הנאשם הורשע באונס בת זוגו וערער על גזר הדין. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את ערעורו. השאלה המרכזית הייתה האם יחסי המין היו ללא הסכמתה החופשית של אשתו, מה שלטענתה אכן קרה. בית המשפט פירט את התנהגותו האלימה והמאיימת של הנאשם כלפי המתלוננת, אשר הובילה לכך שהיא חיה בפחד ולא יכלה להסכים באופן חופשי לקיום יחסי מין. בית המשפט מצא כי הודעותיה הראשונות של המתלוננת במשטרה, שתיארו יחסי מין שלא בהסכמה, היו אמינות יותר מעדותה בבית המשפט, שם ניסתה להגן על הנאשם בטענה שבסופו של דבר הסכימה. השופטים לא השתכנעו מטיעוני הנאשם וקבעו כי גם אם המתלונן הסכים בסופו של דבר, לא ניתנה הסכמה חופשית אלא כניעה להתנהגותו האלימה והמאיימת. זאת ועוד, מודעותו של הנאשם להיעדר הסכמה הוכחה מעבר לכל ספק. גם העונש של שבע שנות מאסר אושר, למרות עברו הנקי של הנאשם והיעדר משפחתו בישראל, שכן חומרת העבירות עלתה על גורמים מקלים אלה. ככלל, הערעור נדחה, והשופטים הסכימו כי העונש הולם, ואף נטו להקלות.