ת"א 43887-02-23

תקציר

פסק הדין דן בתחולת חוק ההתיישנות ביחס לתביעה שהגישו יורשיו של אסף הרשקוביץ ז"ל, לרבות אלמנתו וילדיו, נגד מספר נתבעים האחראים לכאורה למותו. הדיון נסוב סביב המסגרת הנורמטיבית של חוק ההתיישנות, שמטרתה לאזן בין האינטרסים של הנזיקין והנפגעים הפוטנציאליים תוך שמירה על האינטרס הציבורי. בית המשפט בוחן את הוראות חוק ההתיישנות, ובפרט את סעיפים 3, 5, 8 ו-10, ואת השפעתן על עיתוי התביעה. נמצא כי טענת ההתיישנות של הנתבעים מועלית במועד. לאחר מכן פסק הדין מתעמק בנסיבותיו הפרטניות של כל תובע. לגבי התובעים הקטינים נקבע כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מיום הגיעם לגיל 18, וכתוצאה מכך לדחות את הבקשה ביחס לתביעותיהם. במקרה של האלמנה, בית המשפט משתמש בסעיף 8, וטוען כי העובדות המהוות את עילת התביעה לא היו ידועות לתובעים עד למתן פסק דין בשנת 2009, ולכן יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד זה. אשר על כן, הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות נדחית גם לגבי תביעת האלמנה. בית המשפט מסיים בקביעה כי לא חלפה תקופת ההתיישנות של מי מהתובעים וכי הוצאות הבקשה יישקלו בפסק הדין הסופי.