המ"ש 11500-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים בהלכה הפסוקה, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא הדיון:** בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס, המייחסת למבקש עבירת מהירות. **טענות המבקש:** 1. **טענה ראשונית:** המבקש טען שלא הוא נהג ברכב, אלא גברת אלונה קראוזה, וצירף תצהיר. בנוסף, טען כי המשיבה לא הוכיחה חלוף 90 יום ממועד קבלת הודעת הקנס, ולכן יש להאריך את המועד. 2. **טענה מתוקנת:** המבקש הודה שקיבל את הודעת הקנס במועד. האיחור בהגשת הבקשה להישפט נבע מטעות של בא כוחו. לטענתו, דחיית הבקשה תגרום לו עיוות דין עקב הצטברות נקודות במשרד הרישוי בגין עבירות שלא ביצע. **טענות המשיבה:** הודעת ביצוע העבירה נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, ולכן חלפו 90 יום ממועד מסירתה. **דיון והכרעה משפטית:** 1. **סמכות בית המשפט להארכת מועד:** * **הבסיס הנורמטיבי:** סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להישפט, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 229(ה) לחסד"פ, או מטעמים שיירשמו. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט נוקט בגישה מצמצמת בנוגע להארכת מועדים, בדומה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה. הארכה תינתן רק כאשר קיימת סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה במועד, או כאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין (ראו: ע"פ 40599/07 רואמי אברהם נ' מדינת ישראל). 2. **תנאי סעיף 229(ה) לחסד"פ:** * **הדרישה:** בית המשפט צריך להשתכנע שהבקשה לא הוגשה במועד עקב סיבות שלא היו תלויות במבקש ומנעו ממנו את ההגשה, ושלאחר שהוסרה המניעה, הוגשה הבקשה מיד. 3. **חזקת מסירה ונטל ההוכחה:** * **חזקת המסירה:** ההלכה הפסוקה קובעת כי שליחת דואר רשום, גם בהיעדר אישור מסירה או במקרה של אישור שאינו ממולא כדין, די בה כדי לבסס חזקת מסירה. דואר רשום נחשב כאילו הגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (ראו: עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי, עפ"ת 67571-03-18 אפשטיין, ורע"פ 106/15). * **ראיות המשיבה:** המשיבה צירפה אישור מסירה הנושא את כתובתו של המבקש, את הכיתוב "דואר רשום" ואת מספר המעקב, המעידים על משלוח הודעת תשלום הקנס. * **תוצאת המסירה:** אישור המסירה מלמד שהדואר חזר בציון "לא נדרש". בכך הוכח כי הודעת הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובת המבקש, ומתקיימת חזקת המסירה. * **נטל המבקש:** המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי לא קיבל את הדואר מסיבות שאינן תלויות בו. טענה בעלמא בדבר אי קבלת דבר הדואר אינה מספיקה לסתירת חזקת המסירה, הנדרשת ראיה ותימוכין (ראו: רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם). 4. **טענת טעות עורך דין:** * **הלכה פסוקה:** טעות אנוש, שכחה, חוסר תשומת לב או בלבול, אף אם נעשו בתום לב, אינם מהווים בדרך כלל טעם מוצדק להארכת מועד או לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה (ראו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא; ר"ע 418/85 פרץ; רע"פ 5146/09 יהונתן שרעבי). * **חידוש/הדגשה:** הטעות של עורך הדין המייצג נחשבת כטעות של הנאשם עצמו (ראו: פסק דין איטליא; ע"פ 4448/09 קמר יעקב; רע"פ 3518/15 אבטה מלקמו; רע"פ 9109/17 מקסים סדובוי). * **זמן ההגשה:** המבקש עמד לרשותו תקופה של שלושה חודשים להגשת הבקשה. ההחלטה מדגישה כי דרכי הגשת הבקשה להישפט המפורטות בהודעת הקנס פשוטות לביצוע ואינן מצריכות סיוע משפטי. לכן, הבחירה להיעזר בעורך דין מטילה עליו את האחריות לטעויותיו. 5. **חשש לעיוות דין - טענת "אחר נהג ברכב":** * **הלכה פסוקה:** טענת "אחר נהג ברכב" כשלעצמה, אינה מבססת חשש לעיוות דין המצדיק הארכת מועד להישפט. ההלכה קובעת כי טענה זו אינה עומדת בפני עצמה כמקימה חשש לעיוות דין (ראו: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי; עפ"ת 42642-12-17 שאול שלום; עפ"ת 45391-01-19 גיא כהן; עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג; עפ"ת 51304-09-16 חי חיים אור גל). * **חידוש/הדגשה:** גם במקרים בהם קיימת תשתית ראייתית מוצקה (כמו תצהיר המודה בנהיגה), הדבר אינו מצדיק הארכת מועד להישפט (ראו: רע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד; רע"פ 9540/08 עופר מוסברג; רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב; רע"פ 8626/14 סמארה; רע"פ 2754/12 ביסמוט; רע"פ 222/13 מחמוד). * **נימוק מדיניות שיפוטית:** בית המשפט המחוזי קבע כי הכרה בטענה זו כעילה להארכת מועד תפתח פתח רחב ותפגע ביעילות הליכי בית המשפט לתעבורה. מדובר בטענת הגנה שכיחה. 6. **אמצעי תיקון במשרד הרישוי:** * **הלכה פסוקה:** הניקוד הנרשם על ידי רשות הרישוי אינו בגדר עונש, אלא אמצעי תיקון שמטרתו להביא לשיפור התנהגות הנהגים. רישום ניקוד כשלעצמו אינו מהווה עיוות דין (ראו: עפ"ת 21114-07-19 פראנק). 7. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * **היקף השיהוי:** הבקשה הוגשה בשיהוי של מעל חמישה חודשים מהמועד האחרון להגשתה. * **השלכה:** שיהוי זה, בהיעדר הסבר מספק, די בו כשלעצמו כדי לדחות את הבקשה (ראו: עפ"ת 75464-12-19 מעגל שני). **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **החמרה בפרשנות חזקת המסירה:** ההחלטה מדגישה את קשיחות חזקת המסירה גם כאשר הדואר חזר בציון "לא נדרש". * **אחריות הנאשם לטעויות בא כוחו:** ההחלטה מאמצת את הגישה כי טעות של עורך דין, בהקשר של הגשת בקשה להישפט, אינה מצדיקה הארכת מועד, במיוחד כאשר ההליך פשוט יחסית. * **הבחנה חדה בין עיוות דין לטענת "אחר נהג":** ההחלטה מחזקת את ההלכה הפסוקה כי טענת "אחר נהג ברכב", אף אם מבוססת ראייתית, אינה מהווה עיוות דין כשלעצמה, מהבחינה של הארכת מועד להישפט. הדבר נובע הן משיקולי מדיניות (יעילות ההליכים) והן מהעובדה שהמנגנון להסבת הדו"ח קיים. * **התמקדות במועד ההגשה:** השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, בשילוב עם כישלון המבקש לבסס טענותיו לגבי סיבות שלא היו תלויות בו, היוו גורמים מכריעים בדחיית הבקשה. * **עקרון סופיות הדיון:** נוכח כל האמור, בית המשפט דחה את הבקשה בהתבסס על עקרון סופיות הדיון. **מסקנה:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להישפט. הדבר נבע מכך שהמבקש לא הוכיח שהאיחור בהגשת הבקשה נבע מסיבות שלא היו תלויות בו, וכי טעות בא כוחו אינה מצדיקה הארכת מועד. כמו כן, טענת "אחר נהג ברכב" אינה מבססת חשש לעיוות דין לעניין זה, והשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה היווה אף הוא עילה לדחייה.