עמ"ה 27/09

תקציר

הערעור נדחה במלואו. בית המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בדרישות להכרה כ"חברת בית" לפי סעיף 64 לפקודת מס הכנסה, שכן לא מדובר בחברה הנשלטת על ידי יחידים מעטים ולציבור היה עניין מהותי בה. לפיכך, נכונה קביעתה של רשות המסים כי המערערת אינה זכאית להטבות המס הניתנות ל"חברת בית". עוד קבע בית המשפט, כי יש לחשב את עלותה של חלקת קרקע שמכרה המערערת בשנת 2004 על סמך שמאות שנערכה בסמוך לאחר שהמערערת רכשה את הקרקע, ולא על סמך שטחה היחסי של החלקה שנמכרה בהשוואה לסך השטח של הקרקע שנרכשה על ידי המערערת. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות המערערת כי יש להתאים את עלות החלקה הנמכרת בשל שינויים במצב התכנוני ובתנאי השוק, וכן בשל הפקעה לכאורה של חלק מהקרקע, שכן טענות אלה לא הועלו במהלך הדיונים בפני רשות המסים ומהוות הרחבה בלתי מותרת של הערעור. לבסוף, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.