ת"א 9383/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב ייחוס נכותו של הנפגע לתאונת דרכים שאירעה ביום 20.9.98, ופרשנותו של הסכם בין התובעת (ככל הנראה חברת ביטוח) לבין הנתבעים בדבר שיפוי התובע במקרה של נכות תאונית. התובעת טענה כי יש לייחס את כל הנכות שנקבעה לנפגע לתאונה ולכן על הנתבעים לשפות אותם בהתאם להסכמתם. מנגד, טענו הנתבעים כי חלק מהנכויות אינן קשורות לתאונה ולכן אין לכסות אותן. בית המשפט העדיף את עמדת התובעת, וקבע כי רופאיה של הנפגעת ייחסו לתאונה את כל הנכות, לרבות אלה הקשורות לעודף משקל. כך ניתן היה להסיק מהערכות הרופאים ומהרקע שקדם להן. משכך, חויבו הנתבעים לשפות את התובע בהתאם להסכמתם, בשיעור של למעלה מ-80% מסך התשלומים ששולמו וישולמו לנפגע. סכום זה כלל 209,706 ש"ח, בצירוף ריבית שנצברה מ-17 באפריל 2005 עד 19 ביולי 2005, וריבית חוזית מ-19 ביולי 2005 ועד למועד התשלום. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורכי הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 7.1.2007.