בג"צ 267/88
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין של בית המשפט מתמקד בפרשנותו ויישומו של סעיף 2 לצו המלך משנת 1924, המגביל את סמכות השיפוט של בתי המשפט בעניינים הקשורים למקומות קדושים. השופטת פרוקצ'יה קבעה כי המקרה הספציפי הנדון אינו נופל בגדרו של סעיף זה, שכן האישומים אינם קשורים ישירות לקדושת המקומות הקדושים. פסק הדין מדגיש את כוונתו המונחת ביסוד דבר המלך: למנוע מבתי המשפט לקבל החלטות בנושאים שאינם שפיטים הנוגעים להיבטים דתיים, מוסריים ופוליטיים של מקומות קדושים, תוך מתן אפשרות לטפל בתיקים פליליים שאינם פוגעים בנושאים אלה. הבטחת הסדר הציבורי במקומות הקדושים היא שיקול מרכזי. המקרה עסק במעשיו של נאשם במקום קדוש, אך בית המשפט קבע כי הפעולות אינן שוות ערך לערעור על זכויות מהותיות או תביעות הקשורות למקום הקדוש. למרות טענות הפוכות, תוך הדגשת מניעים דתיים למעשה, קבע בית המשפט כי אין פגיעה בסמכות השיפוט. פסק הדין מחזק כי מעשים פליליים באופיים, גם אם הם מתרחשים במקומות קדושים או מונעים מהם, עדיין יכולים להישפט בבתי המשפט, אלא אם כן הם מחייבים הכרעה בדבר זכויות מהותיות במקומות הקדושים. בנוסף, נדון סעיף 3 לדבר המלך, הקובע כי פרשנות חוקים היא תפקיד שיפוטי ולא ביצועי, ולכן אינה מחייבת הפניה לשר הדתות אלא אם מתעוררת שאלה אמיתית של סמכות שיפוט המותירה את השופט עם שתי חלופות חוקיות שוות. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, ובכך אישרה את סמכותו של בית המשפט לדון בעניינים שעל הפרק.
חקיקה מקושרת
בג"צ 267/88 רשת כוללי האידרא, עמותה, הרב שלמה גורן נ' בית המשפט לעניינים מקומיים, מדינת ישראל, בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, [9.7.89, 2.10.89], עליון (2.10.1989)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.