ת"א 3413/98

תקציר

התיק סובב סביב תאונת אופנוע שאירעה במהלך מירוץ במצרים, וגרמה לפציעתו הקשה של התובע, אייל ירושלמי. ירושלמי, חבר קיבוץ בית ניר ומכונאי במקצועו, הועסק על ידי פולריס כלים יבוא בע"מ, חברה המייבאת אופנועים, באוגוסט 1994. ב-12 באוקטובר 1994 היה מעורב ירושלמי בתאונה בעת שרכב על אופנוע במרוץ "ראלי הפרעונים", וכתוצאה מכך אושפז ונכה לחלוטין בפלג גופו התחתון. בתביעה, שהוגשה נגד פולריס ובעלי מניותיה/מנהליה, נטען כי הפגיעה אירעה במסגרת עבודתו של ירושלמי ונגרמה כתוצאה מרשלנות הנתבעים. בנוסף, טוען התובע כי הנתבעים לא הצליחו להשיג כיסוי ביטוחי מתאים למרוץ, והותירו אותו ללא פיצוי הולם. עם זאת, הנתבעים טוענים כי השתתפותו של ירושלמי במרוץ לא הייתה חלק מעבודתו, וכי שכרו בתקופת המירוץ לא שולם ולא היה צריך להיות כזה. הם גם מכחישים כל רשלנות בתאונה וטוענים כי ירושלמי, כבעל האופנוע ונהגו, נמצא בעמדה הטובה ביותר להסביר את הנסיבות שהובילו אליה. התדיינות משפטית קודמת: תביעתו הראשונית של ירושלמי לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בבקשה להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה", נדחתה, וגם ערעורו לבית הדין הארצי לעבודה לא צלח. בית המשפט קבע כי הראיות תומכות בגרסת הנאשמים לאירועים, והגיע למסקנה כי התאונה לא התרחשה "תוך כדי עבודה" ולא הייתה "בשל עבודתו". פסק דין זה עומד בבסיס טענת ההשתק של הנתבעים, הקובעת כי ירושלמי מנוע מלסתור קביעה זו. פסק הדין הנוכחי: פסק הדין דוחה את טענתו של ירושלמי, מקבל את טענת הנתבעים בדבר השתק וקובע כי התובע קיבל את יומו בבית המשפט והוא מנסה לפתוח את התיק מחדש. בנוסף, הראיות שהוצגו תומכות במסקנה כי השתתפותו של ירושלמי במרוץ לא הייתה חלק מעבודתו עבור הנאשם אלא פעילות ממומנת. תפקידו של הנתבע היה של נותן חסות, המממן חלק מהוצאות המירוץ לצרכי פרסום, ולא התקיימו יחסי עובד מעביד. באשר לביטוח, בית המשפט מקבל את עדות הנתבעים כי לא קיבלו את דפי המידע הרלוונטיים וכי באחריות התובע לבטח את עצמו. טענותיו הנוספות של התובע בדבר רשלנות ואי שמירה על הבטיחות אף הן אינן נתמכות בראיות ולכן נדחות. יתר על כן, הבקשה להרים את מסך התאגיד ולהטיל אחריות על הנתבעים הפרטיים אינה מוצדקת, שכן ההתקשרות הייתה מטעם התאגיד. השופט דוחה גם את התביעה נגד יעד חברה לפיתוח בע"מ, גוף נפרד מפולאריס, למרות כמה מאפיינים משותפים. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי הנתבעים אינם אחראים לנזקי התובע, והתביעה נדחית. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, ופסק הדין יועבר לבאי כוח הצדדים.