עע"מ 8804/10

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו ערערה חברה פרטית על דחיית עתירתה המנהלית שנועדה לעצור את הליכי גביית הארנונה. הנכס הנדון, בניין בבעלות המערערת, עבר שיפוצים ביוזמת העירייה כדי ליישר קו עם המבנים הסמוכים. לאחר תחילת השיפוץ, טענה החברה כי יש לבטל את חיובי הארנונה בשל אי אכלוס הנכס. העירייה העניקה פטור חלקי מארנונה לקומות ולתקופות מסוימות על סמך בדיקות, אך טענות הפטור המלא נדחו. המערערת ערערה על התקופות הפטורות ועל סיווגו הרטרואקטיבי של שיעור הארנונה, וביקשה לשנות מ"משרד" ל"תעשייה ומלאכה". עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די בראיות החברה כדי לערער על ממצאי העירייה בנוגע למועדי הפטור. בעוד ששינוי הסיווג משנת 2005 התקבל, בית המשפט דחה את התביעה לתחולה רטרואקטיבית כבלתי נתמכת בראיות או בדין. באשר לחיובי ריבית, קבע בית המשפט כי על המערערת לשלם את הריבית הנמוכה יותר לפי חוק הריבית בשל מאמצי פשרה ומעורבות העירייה בייזום שיפוצים. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור רק בנוגע לסיווג רטרואקטיבי של שיעור הארנונה, והורה לעירייה להחזיר את ההפרש עבור התקופות שהנכס נותר ריק, תוך דחיית טענות אחרות. ההחלטה הדגישה כי יש לסווג את הנכס לפי השימוש הזול ביותר המותר על פי חוק כאשר הוא פנוי.