עת"מ 201/09

תקציר

בעתירה נטען כי תנאיו של מכרז מינהל מקרקעין, שבו העדיפו אנשים שסיימו לפחות שנתיים שירות בכוחות הביטחון, הם מפלים, פוגעים בזכותם הבסיסית לדיור ומנוגדים לעקרון הצדק החלוקתי. לטענתם, התנאים אינם חוקיים ואינם מבוססים על חקיקה ראשית, וכי חוק קליטת חיילים משוחררים אינו קובע זכויות דיור כאלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי עקרון השוויון אינו מונע הבדלים ביחס בין פרטים או קבוצות, במיוחד כאשר הוא מבוסס על קריטריונים רלוונטיים כגון שירות צבאי. מטרת המדינה לעודד את הגיוס לצה"ל נחשבה למטרה ציבורית, וההטבות נועדו לתמרץ את השירות. מאחר שתנאי המכרז שונו כדי לאפשר לכל התושבים, כולל אלה שלא שירתו בכוחות הביטחון, להתמודד על חלק מהחלקות, מצא בית המשפט את הקריטריונים סבירים ומידתיים. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי מינהל מקרקעי ישראל תרם למצוקת הדיור בכפר הרלוונטי, וציין כי הרשויות המקומיות אחראיות להליכי התכנון והאישור. גם טענת העותרים כי מכרז קודם לפני עשור החריג את מי שאינם יוצאי צבא נדחתה, שכן תנאי המכרז לא הראו תנאי כזה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי תנאי המכרז הנוכחי היו מהותיים, סבירים ומידתיים, ועל כן דחה את העתירה והורה לעותרים לשלם למשיבים סך הוצאות של 20,000 ₪.