ע"א 280/87

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין סכסוך בעסקת ניירות ערך. המערער, כלכלן ושותף לשעבר בחברת ייעוץ, ביקש לבטל הסכם לרכישת מניות, בטענה שהמשיבים, לרבות שותפיו לשעבר, נקטו בפרקטיקות מטעות במהלך המשא ומתן. המערער טען, כי אילו ידע ששותפו, המשיב מס' 3, אינו משלם עבור חלקו בעסקה, לא היה מתקשר בעסקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער היה כלכלן מנוסה, מודע לתנאים הפיננסיים ולפוטנציאל המסחרי של העסקה בעת ביצוע העסקה. בית המשפט קבע כי המחדל בדבר תשלום השותף לא הניע את המערער לפעול בניגוד לאינטרסים שלו, ומשכך אינו מהווה הטעיה. יתר על כן, המערערת לא ביטלה את החוזה תוך זמן סביר מרגע גילוי מידע זה. הערעור ערער גם על החלטת הערכאה הנמוכה יותר להורות על שכר טרחת עורך דין משמעותי, בהתחשב בתיק כניצול לרעה של הליכי משפט. בית המשפט העליון דחה את הערעור ברובו אך הפחית את שכר הטרחה שבערעור, בציינו כי הוא גבוה מדי ביחס לסעד המבוקש. בסופו של דבר, תוך שמירה לגופה של ההחלטה המקורית, התאים בית המשפט את שכר טרחת עורך הדין שנפסק, תוך הדגשת הצורך בהוצאות משפט מידתיות.