ת"א 7159/04

תקציר

התובע, עובד העירייה הנתבעת, תבע פיצויים שנבעו משינוי רטרואקטיבי בתנאי הסכם הפרישה שלו עם העירייה. ההסכם נחתם בין התובעת, ראש העיר (הנתבעת השנייה) והמשנה למנכ"ל העירייה. התובע טען כי הנתבעים ביצעו עוולות רשלניות ומרמה בכך שלא קיבלו אישור מראש להסכם ממשרד האוצר, כנדרש בחוק. הנתבעים טענו כי לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעה, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. הנתבעים גם הכחישו את הטענות לרשלנות ומרמה, וטענו כי לא נגרם לתובע כל נזק. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעות הנזיקין, אך דחה את תביעת הרשלנות נגד ראש העירייה, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי העירייה התרשלה בכך שלא קיבלה אישור מראש להסכם הפרישה, אך דחה את תביעת הנזיקין בנימוק שהדבר סותר את תכלית החוק הרלוונטי - שמירה על כספי ציבור - וכי התובעת לא הוכיחה כל נזק. כמו כן הורה בית המשפט לתובע לשלם לכל נתבע 18,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין, ו-1,000 ₪ הוצאות משפט.