בר"מ 10275/04

תקציר

הוועדה המקומית ערערה על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים למנות שמאי מכריע לפי סעיף 198(ו) לחוק התכנון והבניה. הוועדה המקומית טענה כי מדובר בהחלטה חלקית וערערה לבית המשפט המחוזי, אך בית המשפט דחה את תביעתם ופירש את המונח "החלטה" בתקנות סדר הדין האזרחי באופן שונה מהאופן שבו הוא מפורש בסעיף 198(ח) לחוק התכנון והבניה. בית המשפט קיבל גם את חוות הדעת האקוסטית מטעם המשיבים, וקבע כי תסקיר השפעה על הסביבה הקובע כי אין פגיעה בבעלי הקרקע אינו יכול למנוע הגשת חוות דעת מקצועית סותרת על ידי בעל הקרקע. לאחר מכן הגישה הוועדה המקומית בקשה למתן רשות ערעור לדחיית הערר, שגם הוא נדחה. הם טענו כי מינוי שמאי מכריע לפי חוק התכנון והבנייה מסיים את הדיון בפני ועדת הערר, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי הדיון חוזר לוועדת הערר לאחר חוות הדעת של השמאי המכריע. בית המשפט העדיף את פרשנות המשיבים, שאפשרה להם להגיש חוות דעת נגדית, ודחה את הערעור, ובכך דחה את בקשת רשות הערעור.