ת"פ 3158/00
הכרעת-דין שלום ירושלים
תקציר
הנאשם, איש צבא בכיר ולאחר מכן שר בממשלה, הואשם בשורה של עבירות מין בשלוש נשים במשך שמונה שנים. האישום הראשון עסק במעשים מגונים בחייל שעבד תחתיו, לרבות נגיעה ומישוש בכוח. האישום השני התייחס לאירוע בו תקף הנאשם לכאורה פעיל פוליטי בביתו. האישום השלישי עסק בהטרדה מינית של פקידה במשרד התחבורה. בית המשפט מצא את הנאשם אשם באישומים הראשון והשני מעבר לכל ספק סביר. הראיות, לרבות עדויות עדי ראייה וחקירות משטרה, תמכו בעדויות המתלוננים. השופט הכיר במעמדו הבולט של הנאשם ובחוסר הקשר בין המתלוננים, מה שהוסיף אמינות לעדויותיהם. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מהאישום השלישי בשל סתירות וסתירות בעדויות המתלוננת ובהודעותיה. השופט הדגיש כי ההחלטה לא התבססה על קבלת גרסת הנאשם אלא על חוסר מהימנות עדותה של המתלוננת. לסיכום, פסק הדין הדגיש את הקושי במקרים של קיום יחסי מין, בהם האמון בעדותה של המתלוננת הוא בעל חשיבות עליונה. ייחודו של תיק זה, נוכח עמדת הנאשם וחוסר הקשר בין האירועים, הפך את משימתו של בית המשפט למאתגרת עוד יותר.
חקיקה מקושרת
ת"פ 3158/00 מדינת ישראל נ' יצחק מרדכי, שלום (21.3.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.