עב"ל 53896-05-22

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור בעניין הכרה בפגיעה בעבודה באמצעות מיקרוטראומה, ואישר פסק דין קודם של בית הדין האזורי. בית הדין סקר את הראיות והטענות, תוך התמקדות בקריטריונים הנדרשים לביסוס פגיעה בעבודה באמצעות מיקרוטראומה, הכוללים הוכחת תנועות חוזרות, קשר סיבתי בין תנועות אלה לבין פגיעה, וכי תנועות אלה גורמות לנזק גופני מצטבר. עבודתו של המערער כללה משימות ותנועות שונות, כגון נשיאת משאות, שימוש בכלים ולקיחת מדידות, אשר בית המשפט קבע כי אין בהן חזרה מספקת כדי לעמוד בקריטריונים למיקרוטראומה. למרות שהמערער טען כי כל התנועות מפעילות לחץ על הגב התחתון, בית המשפט מצא כי לא כל התנועות דומות מספיק כדי לגרום לפגיעות זהות. לפיכך נדחה הערעור, וחויב המערער לשאת בהוצאות המשיב בסך 4,000 ₪. ההחלטה מדגישה כי על מנת שטענה למיקרוטראומה תצליח, חיוני דפוס של תנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן, דבר שלא הוכח במקרה זה.