ת"א 51172-11-22

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הבקשות לדחיית התביעה על הסף כנגד המשיב, בנימוק שעל אף שתקופת ההתיישנות היא חשש פוטנציאלי, נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אינן מצדיקות דחייה כאמור. בית המשפט סבר כי זהותו של בעל חשבון הבנק השוויצרי, לכאורה אדם בשם רפאל נווה, היא עובדה מכרעת שלא הייתה ידועה למשיבים לפחות עד שנת 2017. גילוי זה חיוני לביסוס "כוח תביעה" הדרוש להגשת תביעה, כלומר תקופת ההתיישנות החלה עם גילוי הזהות ולא עם ציון הנזקים לראשונה. המבקש הואשם בהסתרה אקטיבית של זהותו, דבר המצדיק, אם יוכח, את השעיית תקופת ההתיישנות בשל התנהגותו הפסולה לכאורה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה לתחולת "מעשה בית המשפט", שכן לא הייתה זהות משפטית או קשר בין המבקש לבין השותפים לשעבר שהיו מעורבים בהליכים קודמים עם המשיבים. הסוגיות הנדונות בהליך הנוכחי שונות מאלה שהוסדרו עם השותפים לשעבר, ומתמקדות בהתעשרות הבלתי חוקית לכאורה של המבקש מכספים שהועברו לחשבון הבנק. המבקש לא הוכיח כל זיקה כתחליף לשותפים לשעבר כדי לזכות בהשתק עילה או השתק הנפקה. משכך, דחה בית המשפט את טענות ההתיישנות וההשתק והורה למבקש לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים בסך 15,000 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים בתוך 60 יום ולדווח על התקדמותם עד פברואר 2024.