ת"א 39736-05-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו על ידי הצדדים והגיע להכרעה בבקשות לדחיית התביעה. הבקשה לדחיית התביעה נגד הנתבע מס' 3 מתקבלת. בית המשפט מצא כי טענות התובע כנגד הנתבע מס' 3, שאינו בעל מניות או נושא משרה בחברה, לא גילו עילת תביעה קונקרטית. התובעים לא הוכיחו אחריות אישית כלשהי מצד הנתבעת מס' 3, והבקשה להטיל עליהם אחריות, אך ורק על סמך השפעתם על הנתבעת מס' 4, תתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. עם זאת, הבקשות לדחיית התביעות נגד הנתבעים 4 ו-12 נדחות. להבדיל מנאשם 3, הטענות נגד הנתבעים מס' 4 ו-12, שהם בעלי מניות ודירקטורים בחברה, בהתאמה, אכן מגלות עילת תביעה פוטנציאלית. בית הדין הכיר בכך שפיטורים על הסף הם צעדים קיצוניים ויש לנקוט בהם רק כאשר אין סיכוי כלשהו להצלחת התובע. מאחר וקיימת אפשרות קלושה שהתובע יוכל לקבל סעד מנתבעים אלה, התביעה נגדם תימשך. כמו כן, נדחתה גם הבקשה לדחות חלק מטענות התביעה על סמך החלטות קודמות של בית המשפט. בית המשפט הכיר בכך שההחלטות הקודמות בעניין סעדים זמניים לא היוו מעשה של בית המשפט, ומשכך, התובע אינו מנוע מלהעלות טענות אלה שוב בתובענה הנוכחית. אשר על כן, התביעה נגד הנתבעת מס' 3 נדחית, ואילו התביעות נגד הנתבעים מס' 4 ו-12, והטענות הספציפיות הקשורות לעסקת כלל תעשיות ולהצעת הרכש לציבור, ימשיכו. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים, ולא נפסקו הוצאות, בהתחשב בקבלה ודחייה חלקית של הבקשות.