ת"ט 28462-05-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת שטר ובקשת רשות של הנתבע להתגונן מפניו. תצהיר הנתבע, שלא כלל פירוט עובדתי כלשהו של טענות ההגנה ובמקום זאת הפנה למסמך אחר, נמצא בלתי מספק וחסר תוקף. השופט קבע כי עצם האמירה בתצהיר, שטענה לחוסר ידיעה על מועד השימוע, אינה מבטלת את שלוש ההמצאות האלקטרוניות של ההחלטות בדבר מועד השימוע. המבקשים לא עמדו בדרישות אי הקבלה כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, והטענה כי לא זומנו כדין נדחתה. יתר על כן, השופטת הדגישה כי תצהירו של המבקש, אשר נעדר כל פרטי הגנה, גם אם היה נבחן לגופו, עדיין לא היה בו כדי להצדיק את ביטול ההחלטה הדוחה את ההתנגדות. משכך, ההחלטה לדחות את ההתנגדות עומדת בעינה, והמבקש נדרש לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין. עוד ציינה השופטת כי הימנעותו של המשיב מהגשת תצהיר תשובה אינה רלוונטית במקרה זה, שכן היא חלה רק אם ניתנה למבקש רשות להתנגד, דבר שלא קרה. לבסוף, הורה השופט על פתיחת הליכי הוצאה לפועל ועל העברת ההחלטה לעורכי הדין של הצדדים.