פר"ק 34287-03-16

תקציר

בית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בהחלטותיהם של נושאי משרה אלא אם הן חורגות מאמות המידה של סבירות ותקינות. המערערת, עמותה ללא כוונת רווח, העבירה את פעילותה ונכסיה לארגון אחר, הוועד העולמי, לאחר שעמדה בפני פירוק. הערעור מערער על החלטת המנהל המיוחד, שדחה את תביעות החוב של המערערת נגד הוועד העולמי. בית המשפט דוחה את מרבית הערעור, וקובע כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. עם זאת, בית המשפט מקבל חלקית את הערעור בעניין רכישת מתנות לתורמים, ומורה לוועד העולמי לשלם למערערת 120,000 ₪ עבור 120,000 תליוני רכב. המערערת השקיעה בנכס מושכר, אך בית המשפט מסרב להתערב בהחלטת המנהל המיוחד בטענה זו בשל היעדר ראיות. החלטת המנהל המיוחד בתביעות חוב אחרות, לרבות כאלה הקשורות לציוד ותשומות, מתקבלת אף היא, שכן המערערת לא הביאה ראיות משכנעות לכך. בנוסף, בית המשפט מציין כי הוועד העולמי עשה שימוש פסול במאגר התורמים של המערערת והורה על השבת רכוש בעין או בשווי המאגר. עם זאת, מאחר שהמערערת לא הוכיחה את שווי מאגר התורמים, בית המשפט מתקשה לקבל את הערעור בנקודה זו. לבסוף, בית המשפט מורה למערערת לשלם למנהל המיוחד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.