תא"מ 61822-09-20

תקציר

התביעה בבית המשפט מתנגדת לשוכר, התובע, ולנציג הבית המשותף, הנתבע, בנוגע לפגם בנכס המשותף - רטיבות בדירת התובע שמקורה באיטום לקוי של קירות החוץ. התובע דרש מהנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים, אך הנתבע סירב בטענה שהרטיבות נבעה משינויים שלא כדין בדירה. כתוצאה מכך, ביצע התובע את התיקונים בעצמו ותבע פיצוי מהנתבעת. הדיון התמקד במספר נקודות: ראשית, האם הליקוי מחייב טיפול דחוף, הפוגע קשות ביכולתו של התובע להשתמש בדירה; שנית, האם הפגם היה באחריות הנציגות; שלישית, אם התובע פנה למשרד והאחרון סירב לתקן את הנושא; רביעית, איכות התיקון; והחמישית, עלות התיקון. התובע הוכיח בהצלחה את כל הדרישות הנ"ל. בית המשפט קיבל את חוות הדעת של המהנדס שהוגשה על ידי התובע, אשר קבעה כי הבעיה נגרמה על ידי הקירות החיצוניים וכי התיקון היה באיכות גבוהה, בעוד הנתבעת לא הביאה כל ראיה נגדית, למרות שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן. בנוסף, בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לפגם ופנה למשרדה, שסירב לנקוט בפעולה כלשהי. באשר לעלות, בית המשפט סבר כי הוצאות התיקון של התובעת סבירות, בסך 47,652 ₪, כולל מע"מ. כתוצאה מכך, חויב הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 47,301 ₪, בצירוף 7,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 28,000 ₪, בסך כולל של 87,561 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.