ת"א 43794-01-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובעת לחלק את השימוש בתוספת בנייה בלתי חוקית על נכס משותף. התובע והנתבע, שהם שכנים, הם הבעלים המשותפים של הקרקע והבית הדו-משפחתי שעליה, כל אחד עם יחידת מגורים משלו. המחלוקת נוגעת לתוספת שלא כדין שבנה הנתבע מתחת לדירתם, אותה מבקש התובע לחלק לשתי יחידות. בית המשפט מצדד בנתבעת, ומציין כי אין באפשרותה לסייע משפטית בחלוקת השימוש הבלתי חוקי. השופט מדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להכשיר פעילות בלתי חוקית, ומשווה את בקשת התובע לחלוקת רכוש גנוב או החזקת סמים בלתי חוקיים. מאחר שהשימוש בתוספת הבלתי חוקית מנוגד לחוקי התכנון והבנייה, בית המשפט אינו יכול להורות על חלוקתה. במקום זאת, מציעה השופטת להסיר את אי החוקיות ולאטום את התוספת, אך הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד התובע. בהיעדר בסיס חוקי לחלוקת התוספת הבלתי חוקית, התביעה נדחית. התובע נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע, בהתחשב ברקע המשפטי של התובע ובידיעה כי השימוש הרצוי היה בלתי חוקי.