ע"א 8621/09

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב קביעת בסיס השכר של נפגע שטרם החל את חייו המקצועיים. בתי המשפט בישראל התחבטו בסוגיה זו פעמים רבות, כאשר הדעה הרווחת היא כי השכר הממוצע במשק צריך לשמש בסיס לחישובים. ניתן לערער על חזקה זו באמצעות ראיות פרטניות מוצקות, אשר לא הוצגו על ידי המשיב בתיק זה. הערעור נסוב אפוא סביב הפיצויים המגיעים למשיב, בעקבות אירוע טראומטי שהותיר אותם נכים. בית משפט קמא החליט כי יש לפצות את המשיב על בסיס השכר הממוצע במשק, סכום שנוכה מתקבולי המוסד לביטוח לאומי. הניכוי התקבל בערעור, בטענה שהוא היה צריך להתחשב בוותק נוסף, בן זוג ושני ילדים. ערכאת הערעור הסכימה עם המערערים, תוך שהיא מצטטת את הכלל לפיו יש לבסס את החישובים על המצב הנוכחי ועל חוסר הסבירות שהמשיב יביא ילדים קטינים בגיל 67. בנוסף, הדגיש בית המשפט את התוצאה הכוללת של פסק הדין, תוך חתירה להשגת תוצאה הוגנת ומאוזנת. השופט נ' הנדל הגיע למסקנה כי התוצאה הקיימת משביעת רצון והחליט לדחות את שני הערעורים, מבלי לפסוק הוצאות. המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ח' מלצר הסכימו עם החלטה זו.