ער"מ 58930-11-22

תקציר

השופטים הגיעו למסקנה כי אין כל שחר בטיעונים שהציג המערער. הם מסכימים עם קביעת הרשם כי "כלל ההמצאה" חל במקרה זה, כלומר הערעור הוגש במועד. השופטים מסבירים כי בסמכותו של הרשם להחליט איזה כלל חל וכי אין כל פסול בכך שהרשם ישקול את השיהוי החד-יומי או את השביתה במערכת בתי המשפט. יתר על כן, מאחר שחל "כלל ההמצאה", הערעור לא הוגש באיחור, ואין מניעה פרוצדורלית שתחייב הארכת זמן. הדיון בכלל החל טבוע בבחינה האם הערר הוגש בתוך המועד האחרון. לגופו של עניין, השופטים הולכים בעקבות התקדים שנקבע בעניין גבעון ומסכימים עם קביעת הרשם כי המשיב עמד בנטל ההוכחה כי אין להחיל את "כלל הידיעה". הם מדגישים כי התנהלות המשיב לא העידה על חוסר תום לב ולא פגעה באינטרס ההסתמכות של המערער. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪.