ת"א 62507-05-19

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בנוגע לבעלות על שלוש חלקות קרקע בפתח תקווה, קרי חלקות 3, 100 ו-123. התובעים, אנשים פרטיים, טענו כי הם זכאים לרשום את זכויותיהם בחלקות 100 ו-123 על סמך הסכם חילופי קרקעות משנת 1951 בין עיריית פתח תקווה לבין הבעלים המקורי של החלקות, מר משה אבן עזרא. העירייה, לעומת זאת, טענה כי ההסכם אינו מחייב שכן הוא לא נחתם וכי זכויות התובעים נובעות מהסכם אחר. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וקק"ל היו צדדים לתביעה, שכן החלקות נרשמו על שמן. בית המשפט בחן סוגיות שונות הקשורות לקיומו של הסכם חילופי המקרקעין ולבעלות על החלקות. נמצא כי אמנם היה הסכם חילופי קרקעות, אך העירייה לא החזיקה בבעלותה את החלקות שהסכימה להעביר ולכן פעלה בחוסר סמכות, מה שהופך את ההסכם לבלתי חוקי. עם זאת, בנסיבות המיוחדות, הורה בית המשפט לעירייה לעמוד בהתחייבותה על פי ההסכם ולרכוש זכויות חכירה מהוונות בחלקות 100 ו-123 ממנהל מקרקעי ישראל וקק"ל עבור התובעים. הסעד החלופי של התובעים ניתן, והעירייה נדרשה לשאת בהוצאות. כמו כן, דחה בית המשפט את התביעה נגד רמ"י וקק"ל, שכן לא התחייבו להעביר את הבעלות במגרשים לעירייה. התובעים חויבו לשלם 15,000 ₪ הוצאות לרמ"י ולקק"ל, ואילו העירייה תישא בהוצאותיהם בסך 50,000 ₪.