LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 9052/10

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך9052/10
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך3 בנובמבר 2011
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאלעד שטרית נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםע' פוגלמן, י' עמית, ס' ג'ובראן

תקציר

ניתוח משפטי: 1. כיבוד שיפוטי לעונש שהוטל על ידי בית משפט פרוצדורלי: ערכאת הערעור מדגישה עיקרון בסיסי של ביקורת ערעור - תפקידה מוגבל לבחינה מדוקדקת של טעויות משפטיות, שיקולים פסולים או אי התייחסות לשיקולים עובדתיים או משפטיים רלוונטיים. בית המשפט מדגיש כי התערבות בגזר הדין שמורה למקרים חריגים של חריגה ממדיניות ענישה ראויה, כפי שבא לידי ביטוי במקרים תקדימיים כגון מרדכי זוהר (ע"א 1694/08). 2. הערכת הנימוקים והשיקולים של בית המשפט קמא: ערכאת הערעור מכירה בפסק הדין המפורט והמנומק היטב של בית המשפט המחוזי, ששקל באופן מקיף את העובדות והנסיבות הרלוונטיות. זה עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים הדורשים ניתוח מעמיק לפני אישור או שינוי קביעות גזר הדין. בית המשפט גם לא מוצא אי סדרים פרוצדורליים או טעויות משפטיות בשיקול דעתו של בית המשפט הנמוך. 3. חומרת העובדות והחמרת העבירות: העובדות המתוארות - תקיפה מכוונת ומתוכננת של המערערים ממניע נקמה מוטעה, אלימות מופרזת ושימוש בסכינים - נתפסות כמצדיקות ענישה חמורה, המשקפת את כוונת המחוקק המדגישה את חומרתן של עבירות שבוצעו בנסיבות מחמירות. בית המשפט חוזר על המקסימום הסטטוטורי של 20 שנה לחבלה בכוונה מחמירה, ומיישר קו בין ענישה שיפוטית לחומרה חקיקתית. 4. אכיפה נגד אלימות בסכינים וחששות חברתיים: בית המשפט מתייחס לתקדימים המגנים את השימוש הנרחב בסכינים ואלימות בסכסוכים, המשקפים עמדה חברתית ומשפטית של אפס סובלנות. בכך מדגיש בית המשפט את חשיבות ההרתעה והגינוי של התנהלות כזו, העולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים הנותנים עדיפות לביטחון הציבור ולתפקידן של סנקציות משפטיות בשמירה על הסדר החברתי. 5. התחשבות בנסיבות מקלות: בעוד שבית המשפט מכיר בגילו של המערער מס' 1 ובעומסים המשפחתיים, הוא מציין כי גורמים מקלים אלה מאבדים ממשקלם על רקע חומרת העבירות. העיקרון המשפטי כאן מדגיש כי שיקולים מקלים חייבים להיות פרופורציונליים לחומרת התנהגותו של הנאשם, שהוא קריטריון סטנדרטי בדיני גזר הדין. 6. מתן תוקף לסף העונש העליון: בית המשפט לערעורים מגיע למסקנה כי גזר הדין נופל ברף העליון של מדיניות הענישה המקובלת, בהתחשב בחומרת הפשעים ובאופי. הדבר משקף דבקות בעיקרון המשפטי לפיו על בתי המשפט לערעורים לכבד את שיקול הדעת של גזר הדין, אלא אם כן נמצא כי הוא בלתי מידתי או פגום מבחינה משפטית. 7. מסקנה - עקרונות משפטיים וחדשנות: ההחלטה מדגימה איפוק בהתערבות ערכאת הערעור, ומאשרת מחדש את העיקרון שבתי משפט לערעורים מצופים בדרך כלל לכבד את גזרי הדין של בתי משפט נמוכים יותר בגבולות שנקבעו בחקיקה, אלא אם כן קיימים עילות חריגות. הוא מחזק את העמדה המשפטית לפיה פשעים חמורים, במיוחד אלה הכוללים אלימות מאורגנת בנשק, מצדיקים תגובות ענישה חזקות וכי על בתי המשפט לאשר עונשים כאלה אלא אם כן הוכחו סיבות משכנעות לחריגה. לסיכום, פסק הדין מדגיש מחדש עקרונות משפטיים מרכזיים – במיוחד הכבוד השיפוטי לשיקול הדעת בגזר הדין, חשיבות כוונת המחוקק בקביעת חומרת העונש והאינטרס החברתי בהרתעה מהתנהגות אלימה – תוך הדגמת גישה זהירה לחדשנות משפטית, שמירה על סטנדרטים קבועים לביקורת ערעורים ודבקות במדיניות גזר הדין.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ע"פ 9052/10 אלעד שטרית נ' מדינת ישראל, עליון (3.11.2011)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית