ע"א 3005/11

תקציר

במקרה זה בחן בית המשפט את התנהלות העירייה ביחס להתקשרות עם חברה פרטית, קריסטל, שנועדה לקדם פרויקט ציבורי. החוזה הוגדר כ"חוזה מינהלי", המחייב הקפדה הן על דיני החוזים והן על עקרונות המשפט הציבורי של תום לב והגינות. על התנהלות העירייה נמתחה ביקורת על כך שהפגינה חוסר תום לב, שכן היא לא הצליחה לגבש את ההסכם למרות שנהנתה מהקרקע המעורבת. עיקר המחלוקת נעוצה בהשלכות בטלותו של ההסכם, בה הכירו שני הצדדים. בית המשפט אישר, כי ללא אישור עירוני מתאים לפי סעיף 203(א) לפקודת העיריות, בטל החוזה, שמטרתו לקיים את שלטון החוק ואת האינטרס הציבורי. כתוצאה מכך, הסעדים בגין בטלות כאמור אינם השבה, ולא אכיפת תנאי החוזה או ביצועו הספציפי. קריסטל ביקשה אכיפה בשל רווח פוטנציאלי מהפרויקט אך נדחתה, שכן אכיפת החוזה המבוטל תגביל את שיקול דעתה של העירייה. במקום זאת, בית המשפט פסק פיצויים בערך, תוך הערכת ההטבות שקיבלה העירייה. בית המשפט דחה את בקשתה של קריסטל לפיצויי קיום או לרישום מקומות חניה כתחליף, והדגיש כי השבה אינה חייבת להסתיים בהעברת רכוש ללא הסכם כדין או הליך הפקעה. סוגיית הבעלות נותרה בלתי פתורה וחייבה פעולת הפקעה עירונית. צוין כישלונה של העירייה לפעול כדין, תוך הדגשת חובתה לנהל משא ומתן שקוף. בית המשפט אישר את סכום ההשבה שנקבע קודם לכן, בכפוף לדמי שימוש נאותים אם ההפקעה העירונית לא תתבצע במהירות, ופסק הוצאות לקריסטל, תוך הכרה באופי הבלתי צודק של התנהלות העירייה.