רע"א 8233/11

תקציר

בפסק דין זה הוגשה לבית המשפט בקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר אישר את קביעת הנכות בשיעור של 60% למבקש על ידי הוועדה הרפואית העליונה. המבקש, שהוכר כנכה עקב סוכרת, ראה עלייה בתסמינים לאורך זמן וטען כי הוא סובל מארבע גפיים, חולשה בכל ארבע הגפיים, באופן חמור יותר ממה שהודה הוועדה. המבקש הגיש חוות דעת רפואיות של מומחים, ביניהם פרופ' אריה שדה, הקובעים 100% נכות. עם זאת, הוועדה הפריכה טענות אלה, והצדיקה את החלטתה על סמך בדיקות תפקודיות בהן הראה המבקש תפקוד גפיים מספק, כמו גם חוסר עקביות בחוות הדעת של המומחים אשר כללו בעיות רפואיות שאינן קשורות. ערעורו של המבקש היה תלוי בהחלת סעיף 11(ג) על סעיף 11(ב) לתקנות הנכות על ידי הוועדה, בטענה כי היה מקום לשקול זאת בשל מבחנים קיימים התואמים יותר את ליקויו. בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בית המשפט הנוכחי, מצא כי הוועדה פעלה במסגרת שיקול דעתה הרפואי ומומחיותה, וההחלטה נתונה לסמכותה להעריך ולהעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני אחרת. נקבע כי טענות המבקש אינן מעוררות שאלה משפטית משמעותית, והגיע למסקנה כי הוועדה פעלה כראוי על פי ההנחיות והסבירה את הרציונל שלהן. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור, ולא מצא פגם מהותי או טעות משפטית המצדיקה בחינה מחודשת של קביעת הנכות, ולא נפסקו הוצאות.