ת"א 291/07

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בחלקה. היא מצהירה כי הסכם המכר מיום 2.4.91 בטל בשל הודעת ביטול שהוגשה לאחר הארכת קיומו. עם זאת, התביעה לפיצוי מעבר להחזר מס רווחי הון ששולם בסך 70,000 ₪ נדחית. הנתבעת מס' 2 חויבה לשלם לתובע 7,480 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.9.94, ועוד 256 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.10.00. התביעה לצו מניעה המחייב את הנתבעים או הנתבע מס' 2 לשלם את חוב מס שבח נדחית. לתובע ניתנת רשות להגיש תביעה לביטול צו המניעה שנרשם ביום 29.3.1973, והערת האזהרה שנרשמה על זכויות התובע ביום 6.10.1997 מצוה על מחיקתה. אין צו להוצאות בין התובעת לנתבעת מס' 2, והתביעה נגד הנתבעת מס' 10 נדחית. על התובע לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ לנתבעים 4 ו-7, ו-15,000 ₪ בתוספת מע"מ לנתבעים 6, 8 ו-9. השופטת מציינת כי התביעה עצמה אינה עולה בקנה אחד עם רצונם האמיתי של הצדדים וכי מעדותו של התובע עולה כי הוא רצה שהנתבעים ישלמו את מס השבח ותו לא. השופט, הנאלץ לפסוק על פי מסמכי בית המשפט, מבחין כי פסק דין זה עשוי שלא לשקף את הצדק האמיתי של המקרה.