רע"א 6203/20

תקציר

בית המשפט אישר את ההחלטה לדחות את הבקשה לסעד זמני, תוך ציות לפסיקה מבוססת המגבילה את התערבות הערעור בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי, אלא בנסיבות חריגות. המקרה לא עמד בקריטריונים לחריגים כאלה. על פי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נדרש בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים: האם הביא המבקש ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ואיזון הנוחות בין הצדדים. במקרה דנן, מצא בית המשפט המחוזי כי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, בעיקר משום שהנזקים הפוטנציאליים שצוינו היו כספיים בלבד וברי פיצוי. יתר על כן, המבקש לא הראה חשש מיכולתו של המשיב לעמוד בהתחייבויות פיצוי פוטנציאליות כלשהן. עוד ציין בית המשפט כי הבקשה ביקשה למעשה לכפות את המשך ההתקשרות בין צדדים שיחסיהם עלו על שרטון, דבר המנוגד לעקרונות משפטיים מבוססים. אכיפת הסכם כזה תחייב רמה גבוהה של פיקוח, שנתפסה כבלתי מעשית. בנוסף, הסעד הזמני המבוקש שיקף היטב את הסעד העיקרי המבוקש, מצב בו בתי המשפט נמנעים בדרך כלל ממתן סעדים זמניים. משכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב בסך 10,000 ₪, כפי שנפסק ביום 10.9.2020.