רע"א 7075/21

תקציר

במאבק משפטי מורכב על בעלות על רכב, חתם המבקש על מזכר הבנות לרכישת רכב מהמשיבה מס' 2, סוכנות רכב. עם זאת, הרכב נתפס על ידי גורמים מטעמו של המשיב מס' 1, הבעלים לכאורה. המבקש פנה לבית משפט השלום בנצרת בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים היחיד של הרכב, אך למרבה ההפתעה, בית המשפט פסק לטובת המבקש והורה למשיבים מס' 1 ו-2 לפצות את המבקש בגין תשלומיו ואי החזקתו ברכב. המשיב מס' 1 ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו, אך בית המשפט דחה את בקשתו, בנימוק של היעדר שאלות משפטיות עקרוניות והתמקד בעיקר בערעורים בעלי אופי פרוצדורלי. השופט שב והדגיש את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי להצדיק התערבות בממצאים עובדתיים ומהימנים, שלא היו קיימים במקרה זה. גם טענותיו של המבקש בדבר תום הלב והתמורה היו סובייקטיביות ולא סיפקו הסבר סביר לעסקת המזומן, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי המבקש לא הוכיח את טענותיו. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות.