ס"ע 26224-12-11

תקציר

התובעים, תושבי עזריה שבשטחים, הגישו תביעה נגד חברת אלי יוחנן מהנדסים בע"מ בגין הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין אי הפרשה לפנסיה במהלך עבודתם. הנתבעת הודתה כי העסיקה את התובעים כעובדים יומיים אך חלקה על תקופות העסקתם וטענה כי הם עבדו במשרה חלקית ולסירוגין. בית הדין נדרש להכריע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד, ואם כן, לקבוע את תקופות והיקף ההעסקה, את השכר ששולם ואת נסיבות הפיטורים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הם הועסקו על ידי הנתבעת. מהראיות עולה כי התובעים עבדו אצל הנתבע ברציפות מנובמבר 2004 עד מאי 2009 (סולימאן ונאיף), אפריל 2005 עד מאי 2009 (וליד) ודצמבר 2004 עד אוגוסט 2009 (מוחמד). עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת התובעים כי עבדו במשרה מלאה, ובמקום זאת הסתמך על רישומי הנתבעת של שעות עבודה ותשלומים ששולמו. נמצא כי התובעים קיבלו שכר נמוך משכר המינימום, ובית המשפט חישב את הפרשי השכר, ופסק לנאיף 27,235.21 ש"ח, מוחמד 26,469.72 ש"ח, סולימאן 43,016.14 ש"ח וליד 33,211.62 ש"ח. בית המשפט דחה את תביעות התובעים לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, שכן הם לא הוכיחו שהם נדחו. במקום זאת, הראיות הצביעו על כך שהם הפסיקו לעבוד בשל היעדר היתרי כניסה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לכל תובע פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, בסך 8,650.57 ש"ח, מוחמד 8,256.94 ש"ח, סולימאן 8,555.88 ש"ח וליד 7,108.78 ש"ח. הנתבעת נדרשה לשלם סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מינואר 2012, וניתנה לה זכות ערעור של 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ונחתמה אלקטרונית על ידי השופט.