ת"פ 13946-05-20

תקציר

בית המשפט קבע כי העונש ההולם בגין העבירות המוזכרות בכתב האישום הוא בין מספר חודשים ועד 18 חודשי מאסר. בקביעת העונש היה על השופט לאזן בין הצורך בהלימה בענישה לבין אפשרות שיקומו של הנאשם. השופט בחר לחרוג מאזור הענישה בשל סיכויי השיקום של הנאשם, שעלו על חומרת העבירות שבוצעו. העבירות המדוברות היו פריצות מרובות למחסנים בתקופה קצרה, חמש מהן לא נגנב דבר ואחת שבה נלקח ציוד בעל ערך מועט. הנאשם, צעיר בעל עבר נקי ותפקוד צבאי טוב, קיבל אחריות מלאה על מעשיו. לפיכך החליט השופט כי עונש מאסר על תנאי של ארבעה חודשים, בשילוב עבודות שירות וצו מבחן בפיקוח של 18 חודשים, יהווה עונש הולם. החלטה זו הושפעה גם מהרצון להימנע מהפרעה לשירותו הצבאי של הנאשם, דבר העלול לפגוע בשיקומו. כמו כן, השופט הדגיש את ההשפעות השליליות של המאסר ואת החשיבות להימנע ממנו במידת האפשר, במיוחד עבור עבריינים בפעם הראשונה. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצוי כספי לנפגעים. לתביעה ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בתוך 45 יום, תוך הודעה לנאשם על זכותו לעשות כן.