ב"ל 2977-02-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי מקיף של פסק דין בית הדין האזורי לעבודה באר שבע, ת"ב 2977-02-23** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעה להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. הדיון מתמקד בשאלה האם אירוע שארע לתובע במקום העבודה, אשר לטענתו גרם לו לדחק חריג שהוביל לאירוע הלבבי, עולה כדי "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק. **הגדרת "תאונת עבודה" ועקרונות הפסיקה הרלוונטיים** 1. **הגדרת תאונת עבודה:** החוק מגדיר "תאונת עבודה" כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו" (סעיף 79 לחוק). הגדרה זו מציבה שני תנאים מצטברים: קשר זמני (תוך כדי עבודה) וקשר סיבתי (עקב העבודה). 2. **מבחן "האירוע החריג":** כאשר הפגיעה הנגרמת אינה נובעת באופן ישיר ממאמץ פיזי חד, אלא ממקורות פנימיים או דחק נפשי, קובעת הפסיקה כי יש להוכיח קיומו של "אירוע חריג". אירוע חריג הוגדר כבלתי שגרתי לעובד, אשר התרחש לפני הפגיעה הגופנית, וכלל הפעלת מאמץ פיזי מיוחד, דחק נפשי, מתח או התרגזות יוצאי דופן, שהעובד אינו מורגל בהם בעבודתו היומיומית. (עב"ל (ארצי) 24894-10-21, עב"ל 32691-06-10). 3. **מבחן סובייקטיבי ואובייקטיבי:** הפסיקה מדגישה כי חריגותו של אירוע נבחנת באופן סובייקטיבי ביחס למבוטח הספציפי. עם זאת, יש לבחון את גרסת המבוטח גם לאור ראיות אובייקטיביות (קיימות או נעדרות). (עב"ל (ארצי) 18610-05-16). 4. **הבחנה בין מאמץ גופני לדחק חריג והיקף הדרישה הראייתית:** בית הדין הארצי לעבודה עמד על ההבחנה בין מאמץ גופני חריג לדחק חריג. כאשר מדובר בדחק חריג, על המבוטח להוכיח קיומו של "אירוע יסוד" שאירע תוך כדי ועקב העבודה, וכי אירוע זה גרם לו לדחק חריג. לעניין הוכחת הדחק החריג, נדרשות **ראיות אובייקטיביות**, ובדרך כלל אין די בעדות המבוטח. עם זאת, נקבע כי ככל שחריגות אירוע היסוד קיצונית יותר, ניתן להקל בהיקף הדרישה לראיות אובייקטיביות. (עב"ל (ארצי) 25208-01-23). **יישום העקרונות על נסיבות המקרה** בית הדין בחן את טענות התובע ואת הראיות שהוצגו, וקבע כי התובע לא הוכיח את קיומו של אירוע חריג בעבודה. הנימוקים העיקריים לכך הם: 1. **עריכת שינויים בתוכנה כאירוע חריג:** * **היבט סובייקטיבי מול אובייקטיבי:** התובע טען כי עצם העובדה שעובד אחר נגע בתוכנה שעמל עליה, במיוחד בהיותה תוכנה חדשה, היוותה אירוע חריג ו"נורא הלחיץ". אולם, בית הדין מצא כי גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו של התובע לחוקר המוסד, עם עדויות חבריו לעבודה, ובמיוחד עם עדות מנהלו. * **עדויות התובע, חבריו ומנהלו:** * התובע עצמו הודה בפני חוקר המוסד כי "כן, זה אי אפשר להגיד שזה לא קרה אף פעם..." (נ/5). * חבר לעבודה (אוריאל סולומון) ציין כי "זה סביר שאם בן אדם בחופש נוגעים לו בתוכנות אבל לא משהו מיוחד" (נ/6). אמנם הוא הוסיף כי הדבר "מאוד מפריע" בתוכנות חדשות, אך בהמשך הבהיר שגם במקרים כאלה, אם זה משהו דחוף ובן אדם בחופשה, "נעשה לו את השינוי תוכנה". * מנהל התובע (עידן אדמון) הבהיר באופן חד משמעי כי אין מדובר באירוע חריג, אלא באירוע ש"קורים מקרים כאלה, וכנראה גם יקרו מקרים כאלה". הוא אף ציין כי השאיפה הניהולית שלו היא ש"דברים כאלה יקרו" על מנת ליצור יתירות ולא להיות תלויים באדם אחד. ההנחיה שניתנה הייתה בהתאם לצורך ולצרכי העבודה. * **מסקנה לגבי אירוע היסוד:** בית הדין קבע כי עריכת השינויים בתוכנה על ידי עובד אחר, גם אם אינה אירוע יומיומי, אינה מהווה אירוע חריג בעבודה, אלא אירוע שנצרך מעת לעת בהתאם לצרכי העבודה, במיוחד בהיעדר עובד. 2. **היעדר ראיות אובייקטיביות לדחק חריג:** * **הצהרות התובע:** התובע טען בתצהירו לחוויות של "אכל את עצמו מבפנים", לחץ וכעס. אולם, בית הדין מצא כי דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם דבריו לחוקר המוסד, שם תיאר רק "חוסר רוגע וחוסר נחת" וציין "אני לא בא בטענות". * **עדויות חבריו:** חברו לעבודה, מר סולומון, לא זכר שהתובע ייחס את מצבו הרפואי לאירוע בעבודה בזמן אמת, וציין כי התובע רק מאוחר יותר קישר ביניהם. * **רישומים רפואיים:** הרישומים הרפואיים מבתי החולים (סורוקה ואסותא) ומטופס הטיפול הרפואי לנפגע עבודה (נ/2) לא כללו כל תלונה של התובע על אירוע חריג בעבודה או דחק חריג כתוצאה ממנו. תלונות על כאבים בחזה, צרבת, הזעה, קוצר נשימה, חולשה ונימולים תוארו, אך לא שויכו לאירוע בעבודה. רק בבדיקה אצל קרדיולוג (יום 5.4.2022) התלונן התובע לראשונה על קיומו של אירוע חריג בעבודה. * **השלכת היעדר אירוע חריג על הוכחת דחק חריג:** בית הדין הדגיש כי בהתאם לפסיקה, כאשר לא הוכח "אירוע יסוד חריג", הדרישה לראיות אובייקטיביות להוכחת דחק חריג מחמירה אף יותר. **מסקנה ודחיית התביעה** לאור האמור, בית הדין קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה, ובוודאי שלא הוכיח כי נגרם לו דחק חריג כתוצאה מאירוע כזה. משכך, התביעה נדחתה מבלי להידרש למינוי מומחה רפואי. **היבטים נוספים** * **היעדר צו להוצאות:** בנסיבות העניין, ובשל אופי ההליך, נמנע בית הדין ממתן צו להוצאות. **סיכום** פסק הדין מדגים את היישום המחמיר של דרישות ההוכחה להכרה באירועים לבביים כתאונות עבודה. הוא מדגיש את הצורך בהוכחת "אירוע חריג" ממשי, וכן את הדרישה לראיות אובייקטיביות, בנוסף לעדות המבוטח, לצורך הוכחת דחק חריג. המקרה מדגיש את ההבחנה בין תחושת אי-נחת או כעס סובייקטיביים לבין דחק נפשי יוצא דופן, אשר מחייב הוכחה אובייקטיבית.