פש"ר 1190/07

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה למתן צו כינוס נכסים נגד המשיב. ההחלטה מתבססת על שתי נקודות עיקריות. ראשית, החוב שהמבקש טוען שהמשיב חייב לו אינו קבוע ואינו ניתן לפירעון מיידי, וזו דרישה לפי סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל לנושה להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד חייב. הסכום הנטען לחייב עומד על למעלה מ-49 מיליון ₪, והוא מבוסס על טענות עובדתיות שנויות במחלוקת שלא הוכחו, ולכן לא ניתן לראות בו סכום קצוב שהוא ודאי מבחינה מתמטית. שנית, המבקש לא הוכיח כי המשיב ביצע מעשה פשיטת רגל בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. טענת המבקש מבוססת על מודעה המזמינה הצעות לרכישת נכסי המשיב, ועל היותו שוהה בחו"ל. עם זאת, המשיב סיפק הסבר סביר להעברת עסקיו לקנדה, והמבקש לא הוכיח כי המשיב עזב את ישראל בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, או כי עזיבתו הייתה ניסיון להתחמק מנושים. השופטת מדגישה כי הליכי פשיטת רגל הם סעד דרסטי ופגיעה בחירויות ובזכויות היסוד של המשיב, ועל כן יש לעמוד בקפדנות בתנאים לבקשה כזו. מאחר שהמבקש לא הביא ראיות המקיימות תנאים אלה, הבקשה לצו כינוס נדחית, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.