עמ"ת 13972-03-11

תקציר

המערער, שהואשם בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, ערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה להחזיקו במעצר עד תום משפטו. הערעור נדחה. החלטת בית משפט השלום, אשר מצאה ראיות לכאורה לביצוע עבירת המערער והצדיקה את מעצרו על יסוד חזקת המסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי, נתמכה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט קבע כי כל חריגה בהליך החקירה, ובפרט האופן הבלתי חוקי לכאורה שבו הושגו הראיות, צריכה להיות מטופלת במשפט העיקרי ולא במהלך הדיון להארכת מעצר. טענת ההגנה כי הסמים הושגו שלא כדין, תוך פגיעה בזכויותיו הבסיסיות של המערער, נמצאה לא רלוונטית בשלב זה. בית המשפט הדגיש את חזקת המסוכנות בעבירות החזקת סמים וציין את מעורבותו הקודמת של המערער במקרה דומה, אשר תמכה במעצרו. בלית ברירה ובהתחשב בסכנת ההשתמטות, אושר צו המעצר עד תום ההליכים. תיק החקירה הוחזר, וההחלטה ניתנה בנוכחות המערער ובאי כוח הצדדים.