ת"א 65185-03-15

תקציר

התובע הגיש תביעה לביטול פסק דין ברירת מחדל נגדו לטובת הנתבעים. התובע טען כי פסק הדין הושג במרמה, וביקש משפט חוזר אזרחי. בית המשפט קבע כי תביעת התובע אינה עומדת בתנאים הנדרשים בחוק לביטול פסק דין שהושג במרמה. ראשית, הראיות שהציג התובע – תמלילי שיחות בין שני עורכי דין – היו חסרות אמינות ולא היו חיוניות לעניינו של התובע. שנית, הראיות לא היו סבירות או שקולות, ולא הובילו לתוצאה שונה מפסק הדין הקיים. בית המשפט ציין כי טרם מוצה ההליך המשפטי המתאים לביטול פסק דין ברירת מחדל, ובית המשפט העליון כבר פסק בעניין ומנע את החקירה הנוכחית. בנוסף, התביעה נגד הנתבע הרביעי – הנושה של פסק הדין – הייתה מופרכת, שכן לתובע, בהיותו החייב בפסק הדין, לא הייתה זכות לערער על המחאת חוב פסק הדין. בית המשפט דחה את התביעה על הסף, ללא משפט מלא, והורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 10,000 ₪, בשל ההיקף הגדול יחסית של המסמכים הרלוונטיים והסעד הכספי המבוקש.