ע"א 825/79

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער, אשר ביקש לאכוף מזכר הבנות לרכישת חלקת קרקע. המזכר, שנחתם בין המערער לבין המשיב מס' 2, היה למכירת חלקה בבעלות המשיב מס' 2 ואשתו, המשיבה מס' 1. בתנאי התזכיר נכתב כי הצדדים יסכימו בהמשך על תנאי התשלום וכי ההסכם ייערך על ידי עורכי הדין. לאחר שהמערערת לא התייצבה לפגישות עם עורכי הדין לצורך קביעת תנאי התשלום, שלחה המשיבה מס' 2 מכתב למערערת בו ביטלה את התזכיר והחזירה את המקדמה. המערערת טענה כי התזכיר תקף ומחייב, וכי למשיבה מס' 2 אין זכות לבטלו. בית המשפט קבע, כי בעוד שהתזכיר מהווה חוזה מחייב, צודקת המשיבה מס' 2 לבטלו בשל התנהלותה של המערערת, אשר תרמה לתסבוכת שהובילה להתדיינות. תנאי התשלום היוו תנאי הכרחי על מנת שהתזכיר ייחשב תקף לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, ומכוונתם של הצדדים להותיר מונח זה פתוח משתמע כי בכוונתם להגיע לגביו להסכמה נפרדת. משכך, לא יכול היה בית המשפט לקבוע את תנאי התשלום מטעם הצדדים. זאת ועוד, התנהלותה של המערערת בכך שלא התייצבה לישיבות ולא השיבה לבקשות לקביעת תנאי התשלום הצביעה על כך שהפרה את התזכיר. עוד קבע בית המשפט כי המשיב מס' 2 לא פעל כשלוחו של המשיב מס' 1, ולפיכך המשיב מס' 1 לא היה מחויב לתזכיר. הואיל והמשיב מס' 1 היה הבעלים של מחצית החלקה, לא ניתן היה לאכוף את התזכיר, וניסיון לעשות כן יגרום עוול למשיב מס' 1. הערעור נדחה, ובית המשפט הורה למערערת לשלם למשיבים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.