ע"פ 347/88

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לארבעה אישים שהואשמו בעבירות ביטחוניות חמורות, בהן חברות בארגון טרור, קשר עם סוכנים זרים וביצוע שירותים עבור ארגון בלתי חוקי. המשיבים הודו כי הצטרפו לארגון הטרור "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין", אך מאוחר יותר חזרו בהם מהודאותיהם בטענה שנגבו מהם בכפייה. התשתית הראייתית להארכת המעצר עד תום ההליכים התבססה בעיקרה על הודאות אלה. בית המשפט קבע כי הודאות אלה, אף שחזרו בהן, מהוות ראיה לכאורה, שמשקלן יוכרע במשפט מינורי. בית המשפט שקל גם את חומרת העבירות, והכיר בכך שהצטרפות לארגון טרור היא עניין חמור המהווה סכנה לקיומה של המדינה. לאור אופי סעיפי האישום והתקדים של מעצר נאשמים בחברות בארגוני טרור, החליט בית המשפט כי מעצר עד תום ההליכים מוצדק במקרה זה. החלטה זו התקבלה למרות היעדר חשש לשיבוש הליכי משפט או אי התייצבות למשפט, כאשר בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את ההגנה על הציבור ואת החלת עקרון השוויון בפני החוק. לסיכום, קיבל בית המשפט העליון את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט הדגיש את חומרת האישומים ואת הצורך לאזן בין זכותם של המשיבים למשפט הוגן לבין האינטרס הציבורי בביטחון המדינה.