עת"מ 1938/06

תקציר

העותר ביקש מידע על עסקאות נדל"ן בכמה ערים בישראל שבהן היו מעורבים מספר ארגונים, בחשד שגורמים אלה פגעו בזכויות הקניין שלו. הבקשה הוגשה לפי חוק חופש המידע. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה. הנימוק לדחייה היה כי לעותר צריכים להיות רישומים של עסקאותיו שלו, והיעדרם אינו צריך להיות באחריות בית המשפט או רשות המסים לפתור. זאת ועוד, סעיפי הסודיות בדיני המס, כגון סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 50 לחוק מס רכוש, אוסרים על גילוי מידע שהגיע לידי רשות המסים. חיסיון זה נועד לאפשר דיווח מלא ותקין, וגביית מיסים, והוא חל על כל האזרחים, לא רק על יחידים. עוד ציין בית המשפט כי חוק חופש המידע נועד להגן על אזרחים בודדים ולא על ארגונים. לבסוף, הורה בית המשפט לעותר לשלם למשיב אגרה ניכרת, מתוך סבר כי העתירה מיותרת ומהווה בזבוז משאבים שיפוטיים, במיוחד בהתחשב בפסקי דין קודמים באותו נושא. העותר היה מודע להחלטות קודמות אלה ולסיכוייהן להשפיע על תוצאות עניינו.