רע"א 26138-05-12

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע למכירת נכס במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין. הערכאה הנמוכה יותר דחתה בקשה לאישור הסכם מכר מקרקעין, לאחר השלמת התמחור, והורתה על הערכת שווי מעודכנת ותמחור מחדש של הנכס. הערעור ביקש לערער על החלטה זו. הרקע לתיק עוסק בתביעה לפירוק שיתוף בה הוסכם כי הנכס יימכר לכל המרבה במחיר, כאשר באי כוח השותפות משמשים ככונסי נכסים. הנכס הוערך ב-2,065,000 ש"ח והוגשו הצעות חיצוניות. ב-5 בספטמבר 2010 הניב תמחור חיצוני הצעה גבוהה ביותר של 4,080,000 ₪. שניים מבעלי הנכסים הגישו הצעה גבוהה יותר מההצעה החיצונית, וביום 7.10.2010 התקיים הליך מכרזי פנימי, בו זכתה המערערת בהצעה בסך 4,440,000 ₪. הסכם מכר נחתם ביום 12.10.2010, אולם בהמשך ביקשו הכונסים כי המכירה לא תאושר. שמאי חדש שנערך בנובמבר 2011 העמיד את שווי הנכס על 4,150,225 ש"ח, וכונסי הנכסים טענו כי אין לאשר את המכירה על סמך שינוי הנסיבות המשמעותי. הערכאה הנמוכה יותר הסכימה ופסקה, בניגוד לאישור, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הטענות העיקריות בהן בחן בית המשפט היו האם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותה של הערכאה הנמוכה יותר והאם יש להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. הודגש כי פיקוחו של בית המשפט על הליכי המכר היה מהותי, והסכם המכר טעון את אישור בית המשפט. אי אישור הסכם המכר התבסס על תוכנית מתאר חדשה שנכנסה לתוקף באותו יום של התמחור הפנימי, אשר השפיעה באופן משמעותי על שווי הנכס והיטל ההשבחה שישולם בעת המכירה. המציעים והכונסי הנכסים לא היו מודעים לתוכנית זו בעת ביצוע התמחור, ובית המשפט ראה בכך שינוי נסיבות מהותי. בית המשפט הגיע למסקנה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וציין כי הצדדים היו מודעים לכך שהסכם המכר כפוף לאישור בית המשפט. הערעור נדחה, ובית המשפט הציע לכונס הנכסים החיצוני לנסח הסכם מכר לפני הליך התמחור כדי להקל על התדיינות עתידית. בנוסף, חויב המערער בהוצאות משפט של המשיבים. החלטה זו מדגישה את תפקידו הפעיל של בית המשפט בפיקוח על מכירת נכסים במהלך פירוק שותפות ומכירה בחשיבות של עדכון כל הצדדים על שינויים רלוונטיים המשפיעים על ערך הנכס.