ת"א 66950-12-19

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. תחילה התייחסו לטענת הנתבעים כי יש לפטר את מר פאבר כצד לחוזה, טענה שהשופטת הסכימה איתה מאחר שהחוזה לא נשא את חתימתו, ולכן התביעה נגדו נדחתה. לגופו של עניין, מצאה השופטת כי הסכום המוסכם לביצוע העבודה היה 116,000 ₪ בתוספת מע"מ, כפי שאישר הנתבע, ולא 140,610 ₪ כפי שנטען על ידי התובע. השופטת גם מצאה את הערכתו של מר טאהא לגבי עלות העבודה בלתי משכנעת, שכן היא התבססה אך ורק על מידע שמסר התובע ולא על בדיקה ממשית של העבודות. למרות זאת, השופטת קיבלה את העובדה שהתובעת ביצעה עבודות בנייה עד לשלב קורת המגע ולכן זכאית לפיצוי מהנתבעת. עם זאת, השופטת ציינה כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת סכום הפיצוי המדויק לו הם זכאים, ולכן יש להעריך את הסכום באמצעות אומדן. השופט החליט על סכום פיצוי של 40 אלף שקל בתוספת מע"מ, שכלל גם את הובלת הציוד לאתר. בנוסף, פסק השופט כנגד תביעת התובעים לפיצויים בגין החזקת ציודם באתר במשך חמישה חודשים, שכן לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענה זו. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 46,800 ₪, הכולל 39,800 ₪ כפיצוי, 3,000 ₪ הוצאות משפט ו-7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבע, או שייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית. התביעה נגד הנתבע מר פאבר נדחתה, ולתובע לא נפסקו הוצאות כלשהן בעניין זה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 1.8.2021.