עת"מ 40392-06-20

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט לאשר את הבקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38, שנדחתה על ידי הוועדה המקומית וועדת הערר. בעתירה נטען כי החלטות הוועדות אינן סבירות ויש לבטלן שכן הן נובעות משיקולים זרים ומשוא פנים, וכי אין מקום לדחות את הבקשה על יסוד תכנית המתאר. בתוך כך, טענו הוועדות כי החלטותיהן התבססו על שיקולים מקצועיים ותכנוניים, לרבות תנאי התנועה, היעדר הצדקה לבקשה בשל היותו קטן והעדפת התכנון המורכב בתוכנית המתאר. בית המשפט קבע כי החלטות הוועדות היו סבירות והתקבלו על בסיס שיקולים ענייניים, ודחה את העתירה. העותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים.