רע"א 5884/14

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לשני ערעורים אזרחיים, 5953/14 ו-5884/14, אשר על שניהם נדחתה רשות ערעור על ידי בית המשפט. הערעור הראשון, 5953/14 (המבקש), סובב סביב שלוש סוגיות משפטיות מרכזיות. הראשון נוגע ליחסי עורך דין-לקוח וחובת בדיקת הנאותות המוטלת על עורכי דין. בית המשפט קבע כי הפסיקה הקיימת כבר קובעת תקדים לפיו עורכי דין אחראים לרשלנות מקצועית, והסכם חוזי נפרד בין עורך הדין ללקוח בדבר חלוקת האחריות אינו פוטר את עורך הדין מחובה זו. הסוגיה השנייה נוגעת לתחולת סעיף 2 לחוק העשרה, המאפשר הפחתה או ביטול של תביעות השבה. בית המשפט קבע כי ניסוחו הגמיש של החוק משמעו כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין זה רצוי ליצור מסגרות נוקשות שעלולות להגביל את יכולתו של בית המשפט להגיע לתוצאה צודקת. לבסוף, הסוגיה השלישית נוגעת לחלוקת האחריות בין המבקש לבין המשיבים, שבית המשפט ראה בה הכרעה עובדתית ולא עקרונית. אשר לערעור השני, 5884/14 (המבקשים), לא מצא בית המשפט עילה למתן רשות ערעור. המבקשים העלו שתי סוגיות עיקריות: הראשונה נוגעת לתחולתו של חוק עשיית עושר ולא במשפט, ובית המשפט קבע כי די בפסקי הדין הקודמים בעניין חובת השבת עושר שהושג שלא כדין לצדדים שלישיים הפועלים בחוסר תום לב. גם הסוגיה השנייה בעניין הודעת צד ג' שהגישו המבקשים נגד המערערת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי המבקשת לא חבה חובת זהירות כלפי המבקשים. יתר הטענות שהציגו המבקשים התמקדו בקביעות עובדתיות, שבית המשפט ציין כי בדרך כלל אין להתערב בהן, במיוחד לא בערעורים מסוג זה. מאחר שטענות אלה לא העלו סוגיות כלשהן מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, נדחה הערעור. שתי בקשות רשות הערעור נדחו אפוא.