בש"א 4013/06

תקציר

פסק הדין דן במינוי בורר בסכסוך בין דקו נעליים לבין המבקשת, הנוגע לעילות חוזיות של חוסר תום לב, הטעיה והפרת התחייבויות. המשיבים טענו כי תניית הבוררות בוטלה בעקבות ביטול ההסכם, אך בית המשפט דחה טענה זו והדגיש כי פקיעת החוזה הכללי אינה מבטלת בהכרח את תניית הבוררות. בית המשפט גם דחה את הטענה כי יש לפסול את הסכם הבוררות בטענות המצג השווא של המבקש כנגד המשיבים, תוך שהוא מבהיר כי טענות אלה אינן מצדיקות אוטומטית את העברת הסכסוך לבית המשפט. תחת זאת, הדגיש בית המשפט את חשיבות קיום הסכמת הצדדים לבוררות ואת האינטרס הציבורי בחיזוק מוסד הבוררות. בנוסף, התייחס בית המשפט למחלוקות הנטושות בין נעלי דקו לברכת הארץ, וציין כי ניתן להוסיף אותן להליך הבוררות מבלי לפגוע בהסכם הבוררות. בית המשפט הדגיש את הנוחות והיעילות של הבוררות, במיוחד לאור העובדה שניתן לפתור את המחלוקות בערוץ זה ללא צורך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים. לבסוף חויבו המשיבים לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין אישר מחדש את תוקפה של תניית הבוררות ואת מחויבות הצדדים לפתרון המחלוקות ביניהם באמצעות בוררות, ובית המשפט מינה בורר שיפקח על התהליך.