ת"א 8659-07-11

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לקביעת שווי רכב לתגמולי ביטוח בעקבות אובדן מוחלט שנגרם לו בתאונה. התובעים, אשר ביטחו את רכבם אצל המבטחת הנתבעת, טענו כי שכרם נמוך ומגיע להם תגמולי ביטוח נוספים. תביעתה הראשונית של התובעת התבססה על הקביעה כי יש לחשב את שווי הרכב על פי המחיר שהוסכם עליו בעת הנפקת פוליסת הביטוח. אלא שבמהלך ההליך התפתחה טענתם, לפיה הובטח בעל פה שיפוי בסך 184 אלף שקל על ידי פקיד המבטחת. השופטת בחנה ביסודיות את הראיות והמסמכים שהוצגו והגיעה למסקנה כי גרסת התובע לאירועים אינה קבילה. עדותו של התובע, בהיותה הראיה היחידה התומכת בתביעתו, נמצאה בלתי משכנעת, וסותרת ראיות אחרות, לרבות פוליסת הביטוח עצמה. לפיכך, קיבל בית המשפט את עמדת המבטחת הנתבעת כי יש לחשב את תגמולי הביטוח על פי שווי הרכב בעת התאונה. בית המשפט התייחס גם לתביעות נזיקין אחרות הקשורות להתקנת גלאים ודמי השכרת רכב, ומצא אותן מופרכות. מנגד, בקשת התובעת להחזר הוצאות אחסנה וגרירה אושרה. בנוסף, טענת התובעת בדבר אי מסירת פוליסת הביטוח לא נחשבה כסיבה מוצדקת לסטות מתנאי הפוליסה. בסופו של דבר, השופט דחה את תביעת התובע, ופסק למבטחת הנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התובע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה על סמך התנהלות התובע במהלך ההליך, ובפרט ביחס להגשת חוות דעת מומחה שחרגה מהיקף המחלוקת הראשונית.